פציעה בשיעור ג`ודו בטכניון - פיצויים לסטודנט

דרגו את המאמר

פציעה במהלך שיעור ג'ודו

ת"א 4662-05

פעילות ספורטיבית ידועה כפעילות הטובה לגוף ולנפש. עם זאת, לעיתים, פעילות זו טומנת בחובה סיכונים שונים. הדברים נאמרים ביתר שאת כאשר עסקינן בספורט ממשפחת אומנויות הלחימה. להלן דוגמא למקרה בו צעיר אשר נפגע במהלך אימון ג'ודו הגיש תביעה כנגד הגורמים אשר היו אחראים לקיומו של השיעור. מדובר בסטודנט בטכניון אשר השתתף בשיעור ג'ודו חובה שהאחראים עליו היו מאמן הג'ודו, אגודות הסטודנטים ומוסד הלימודים.

      קראו עוד בתחום:

• סטונדטיות לקו בשחפת בעת ביקור במתקן מעצר במסגרת הלימודים
• תביעה נגד האוניברסיטה בגן נזקי גוף במהלך יום הסטודנט
• סטודנטית להוראה נפגעה בתאונת דרכים - פיצויים וחישוב אחוזי נכות צמיתה

כאמור, התובע השתתף, במסגרת לימודיו בטכניון, בשיעור ג'ודו. במהלך השיעור, בזמן ביצוע אחד התרגילים, רגלו הימנית של התובע נתקעה בין שני מזרונים והוא נפל ארצה. כתוצאה מהנפילה, נגרמו לתובע נזקי גוף בדמות קרע ברצועה הצולבת. האם התובע היה זכאי לפיצויים וממי?

בית המשפט קבע כי אין מחלוקת שהנתבעים במקרה זה (הטכניון, אגודת הסטודנטים והמאמן בשיעור) היו אחראים כלפי התובע בחובות הזהירות המושגית והקונקרטית. יצוין כי שיעור הג'ודו היה "שיעור ספורט חובה". כמו כן, השופטת קבעה כי לאור בחינת המקרה עלה כי חובות הזהירות הופרו והפציעה נגרמה בשל רשלנות הנתבעים.

הבסיס לקבלת התביעה

המדריך אפשר הפלה בשיעור הראשון – בית המשפט ציין כי המדריך הורה על ביצוע תרגיל מורכב של הפלה בג'ודו, כבר בשיעור הראשון, וזאת למרות שמדובר בסטודנטים חסרי ניסיון באמנות הלחימה. כמו כן, המדריך הורה על ביצוע התרגיל מבלי שהוא מפקח באופן אישי על כל זוג מתאמנים ומבלי שהוא דואג שלא ייפתח "פער מסוכן" בין מזרונים צמודים.

התובע צירף לכתב תביעתו חוות דעת מקצועית מטעם מומחה לג'ודו, מאמן אולימפי ושופט בתחרויות מקצועניות. המומחה העיד, ועדותו לא נסתרה, כי התרגיל אשר התובע התבקש לבצע היה "תרגיל שיש לעשותו רק לאחר כחודשיים שלושה של תרגולים, לכל הפחות". לגבי המזרונים, המומחה העיד כי המזרונים אשר שימשו את הסטודנטים בשיעור המדובר הוצמדו זה לזה בסקוצ'ים ומדובר בשיטה מסוכנת לאימונים. מנגד, המדריך הודה במהלך עדותו בבית המשפט כי מדי פעם, תוך כדי השיעורים, המזרונים מתרחקים זה מזה ויש צורך להצמידם על מנת להמשיך באימון.

המדריך לא העניק לתובע טיפול לאחר הנפילה – לאחר שהתובע נפל, הוא נשכב על המזרון כאשר הוא סובל מכאבים עזים. עם זאת, המדריך לא "התייחס ברצינות" לטענותיו ולא העניק לאחרון טיפול מקצועי או עזרה ראשונה. כמו כן, המדריך לא הפנה את התובע לרופא מקצועי. גם הדברים הנ"ל עלו, לדידו של בית המשפט, כדי רשלנות חמורה.

המאמן לא היה מוסמך – עילה נוספת לקבלת התביעה הייתה העדר הסמכתו של המאמן. בית המשפט קבע כי מדובר בהפרה של הוראות חוק הספורט התשמ"ח-1988 ותקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה), התשנ"ז 1997. הוראות אלה דורשות באופן מפורש כי רק מאמנים בעלי הסמכה מתאימה יועסקו בתור מאמני ספורט. ההסמכה צריכה להיות של אותו ענף ולא של ענף מקביל. יצוין כי בית הדין הדגיש שלא הוכח קשר סיבתי בין הפרת חוקים אלה לאירוע ולנזק שנגרם לתובע.
לסיכום,

פציעה במהלך שיעור אומנויות לחימה יכולה לגרום לא אחת לנזקי גוף משמעותיים. נזקי גוף אלה עלולים להסב לנפגע סבל רב, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. אי לכך, מומלץ אפוא לבחון האם ישנו גורם האחראי לפציעה והאם קיימת לנפגע עילה להגיש תביעה כנגד גורם זה. סכום הפיצויים בתביעות אלה יכול להיות משמעותי. במקרה דנן, בית המשפט פסק לטובתו של התובע פיצויים בסך 80,000 שקלים.