ריבית עונשית בתביעת ביטוח

דרגו את המאמר

על פי רוב, תביעות ביטוח הינן תולדה של סירוב חברת ביטוח לשאת בחבותה כלפי מבוטח וזאת חרף התקשרות הצדדים בפוליסה. לעיתים, התנהלות חברת הביטוח כנגד המבוטח הינה כה חמורה עד כי בית המשפט פוסק לטובתו של המבוטח פיצויים נוספים. פיצויים אלה יכולים להגיע בדמות ריבית עונשית. ריבית נוספת המוטלת על כספי הביטוח מחמת התנהלות בחוסר תום לב והצגת טיעונים לא ענייניים על ידי חברת הביטוח. אימתי נפסקת ריבית כגון דא? ובכן, על מנת לרדת לעומקה של הסוגיה, עלינו להבין ראשית את שני המצבים הבאים.

סירוב לעצם התביעה - לעיתים, חברת הביטוח טוענת להעדר חבות לתשלום תגמולי הביטוח מחמת הכחשה של עצם החבות. דהיינו, הכחשה כי האירוע הביטוחי התרחש או טענה כי היא פטורה מחמת החריגים הקבועים בפוליסה. לדוגמא, אדם מגיש תביעת ביטוח בעקבות תאונת דרכים, וחברת הביטוח טוענת כי התאונה כלל לא התרחשה. במקרים כגון דא, ייתכן וחברת הביטוח תציג טיעונים לא ענייניים ומשוללי יסוד אשר נועדו אך ורק לשם התנהלות משפטית בלתי ראויה כלפי המבוטח.

מחלוקת באשר לשיעור התגמולים - חברות ביטוח יכולות פעמים רבות להכיר בחבותן לשלם את התגמולים, אך להציג מחלוקת של ממש אודות שיעורם. לדוגמא, אדם מגיש תביעת ביטוח וטוען כי נגרמו לו נזקי גוף אשר הביאו לאובדן כושר עבודה מוחלט, וחברת הביטוח טוענת שכושר השתכרותו של המבוטח לא אבד כלל. גם כאן, טיעונים לא ענייניים שמטרתם להתיש את המבוטח עלולים לעלות כדי חוסר תום לב מצד חברת הביטוח.

משמעות של סעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח

סמכותו של בית המשפט לפסוק כנגד חברת ביטוח ריבית עונשית מעוגנת בסעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח. סעיף זה מאפשר לבית המשפט לפסוק לטובתו של מבוטח "ריבית מיוחדת" וזאת כאשר תגמולי הביטוח לא שולמו למרות שהם לא היו שנויים במחלוקת. חשוב להדגיש כי היות ומדובר בסנקציה עונשית, בתי המשפט אינם פוסקים ברוח סעיף זה בנקל. נקבע לא אחת כי השימוש בסעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח נעשה רק במקרים חריגים וזאת כאשר חברת הביטוח נוקטת כלפי המבוטח ב"הליכי סרק". דהיינו, חברת הביטוח מסרבת - מטעמים בלתי עניינים ובחוסר תום לב - לשלם תגמולים שאין לגביהם מחלוקת.

      דוגמאות לפסקי דין:

• תשלום ריבית בגין חוסר תום הלב במסגרת מתן תגמולים למבוטח
• ריבית מיוחדת הוטלה על חברת ביטוח בגין אי תשלום תגמולים בחוסר תום לב

חשוב להדגיש כי חוק חוזה הביטוח קובע כי סכומים שאין עליהם מחלוקת צריכים להיות משולמים למבוטח בתוך 30 ימים לכל היותר. הריבית העונשית הנפסקת במקרים בהם נקבע כי חברת הביטוח חרגה מהוראות החוק יכולה להגיע עד כדי פי שלוש מהריבית הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה. כמו כן, ריבית זו יכולה להיות מוטלת גם על תגמולי ביטוח שטרם שולמו, וגם על הפרשי הריבית וההצמדה החלים עליהם. בעגה המשפטית, ריבית זו זכתה לכינוי "ריבית עונשית" או "ריבית מיוחדת".

לכאורה, נראה כי לשון הסעיף מעניקה את הסמכות לפסוק ריבית מיוחדת רק במקרים בהם המחלוקת נוגעת לשיעור התגמולים. דהיינו, חברת הביטוח מכירה בחבותה, אך איננה משלמת את התגמולים (לפחות את הסכום בו היא מכירה) בחוסר תום לב. עם זאת, פסיקת בתי המשפט הכירה זה מכבר גם במקרים מהסוג הראשון כעילה לפסיקת ריבית עונשית. דהיינו, גם כאשר חברת הביטוח דוחה את פנייתו של המבוטח בחוסר תום לב, ומכחישה את חבותה בצורה בלתי סבירה, הרי שייתכן ויהיה מקום לפסוק ריבית מיוחדת על סכום הפיצויים.

יש להדגיש כי סעיף 28א' איננו חל על ביטוחי אחריות (כגון ביטוח אחריות מקצועית לרופא) אלא על ביטוחים אישיים בלבד דוגמת ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח דירות וכדומה. בית המשפט העליון התייחס בפסיקתו למהותה של הריבית העונשית ולתום הלב המצופה מהצדדים לחוזה ביטוח במסגרת הליכים ביניהם. נקבע כי ריבית מיוחדת הינה כלי הנושא אופי של סנקציה. על כן, בטרם מבטח יחויב בריבית עונשית, שומה על בית המשפט לנקוט הקפדה יתירה. זאת על מנת - בעיקר - להותיר את הריבית המיוחדת לאותם מקרים נדירים ומיוחדים בהם הוכח, באופן ברור וחד משמעי, חוסר תום לבו של המבטח (בבואו לסרב לקיים חיוב למרות שעל פי מבחני תום הלב הוא היה צריך לשאת בתגמולי הביטוח, בהעדר מחלוקת אמיתית).