רכב נמכר אבל טרם הועברה בעלות - האם פוליסת הביטוח בתוקף?

דרגו את המאמר

תחולת פוליסת ביטוח מקיף לאחר מכירה ובטרם העברת בעלות

ע"א 18563-03-11

שני צדדים התקשרו על מנת לבצע עסקת מכירת רכב. רוכש הרכב בדק את המכונית והעביר מחצית מהתמורה שהוסכמה למוכר. הצדדים הסכימו כי יתרת העסקה תועבר במועד מאוחר יותר. בינתיים, לא שונתה הבעלות על הרכב, וכך גם פוליסת הביטוח המקיף אשר נותרה על שמו של המוכר. חרף אי השלמת העברת הבעלות, הרכב הועבר לחזקתו של הרוכש. טרם הושלמה העסקה, וטרם הועברה הבעלות, אירעה לרכב תאונה. האם פוליסת הביטוח תקפה? סוגיה זו נדונה במסגרת ערעור אשר הונח לפתחו של בית המשפט העליון.

      קראו עוד בתחום:

• פוליסת ביטוח נרכשה מספר ימים לפני גניבת רכב - האם ניסיון לרמות?

• ביטוח רכב - צד שלישי (ג'), ביטוח מקיף והרחבות

המערער במקרה דנן נסע בנובמבר 2007 ברכב מסוג ב.מ.וו אשר היה בבעלות רשומה של ט', בנו של א'. המערער היה מעורב בתאונת דרכים והרכב ניזוק. נזקיו הוערכו בכ-30,000 שקלים. בעת התאונה הרכב היה מבוטח בפוליסת ביטוח מקיף על ידי המשיבה. ברישום הפוליסה נרשמו א' ובנו ר' כמבוטחים. בנו האחר של א', ט', אשר היה בעליו של הרכב, לא היה רשום כמבוטח. המשיבה קיבלה הודעה על התאונה והיא הפנתה את המערערים לשמאי ולמוסך בו בוצע התיקון. עם זאת, חברת הביטוח דחתה את תביעתם של המערערים לשלם להם תגמולים בגין נזקיהם, וזאת בטענה כי הרכב נמסר למערער שלושה שבועות לפני התאונה ואי לכך פקעה הפוליסה.

המערער הגיש תביעה כספית בגין הנזק המדובר ובמהלכה אישר כי התקיים משא ומתן בנוגע לרכישת הרכב אך במועד התאונה שולמה רק חלק מן התמורה ועל כן לא הועברה הבעלות באופן "רשמי". בעקבות התאונה, טען המערער, א' ביקש ממנו להשלים את ביצוע העסקה. כעת, יתרת התשלום הועברה והבעלות הועברה על שמו. המערער טען כי דחיית התביעה הייתה מנוגדת לחוק חוזה הביטוח ולתנאי הפוליסה.

חברת הביטוח טענה כי הרכב לא היה מבוטח בעת האירוע וזאת משום שהמערער לא היה רשום בפוליסה ולא היה ניתן להעביר את הפוליסה האישית במסגרת המכירה. בית המשפט המחוזי, אשר בחן את המקרה, קבע כי היות והרכב נמכר למערער לפני התאונה, והיות והפוליסה פקעה עם המכירה, אזי יש לקבל את טענות חברת הביטוח. כנגד פסיקה זו הוגש הערעור דנן.

בית המשפט העליון מקבל את הערעור

בית המשפט העליון קיבל את הערעור. אכן, צוין כי ערכאת הערעור איננה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים אשר נקבעו בבית משפט קמא. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט המחוזי העריך ש – "הרכב נמכר למערער, הועבר לחזקתו, ולכל היותר היה עליו להשלים את יתרת התמורה בהמשך, ללא קשר לבדיקת הרכב".

בעבר, בית המשפט העליון פסק כי עם העברת הבעלות על הרכב, פוליסת הביטוח שהינה חוזה אישי, פוקעת. בעקבות הפסיקה הנ"ל, פקודת ביטוח רכב של מנוע (סיכוני צד שלישי), 1947, תוקנה ונקבע כי שינוי בעלות ברכב איננו פוטר מבטח. ביטול הפוליסה במקרים כגון דא יהיה תלוי בתנאים מסוימים אשר מפורטים בסעיף 13 לפקודה, ועל המבטח להוכיח את התקיימותם.

בחוק חוזה הביטוח, משנת 1981, נקבע כי חברת ביטוח חייבת לשפות מבוטח בגין נזק אשר נגרם לו על פי פוליסת ביטוח, מחמת שהנכס המבוטח ניזוק. הדעה הרווחת היא כי הוראה זו תקפה גם בתגמולים מכוח פוליסת ביטוח מקיף.

בית המשפט העליון קבע כי היות והבעלות לא עברה למערער, אלא רק החזקה ברכב, אזי שפוליסת הביטוח הייתה תקפה בעת האירוע נשוא התובענה. "חברת הביטוח לא השכילה להרים את הנטל להוכיח כי הבעלות ברכב אכן עברה למערער עובר למועד התאונה", נכתב בפסק הדין, "למעשה, הבעלות נותרה בידיו של א', אשר היה לו אינטרס לדאוג לביטוח הרכב, וזאת עד אשר הייתה אמורה יתרת התמורה להגיע לידיו".

השופטת ציינה כי אכן נסיבות העסקה בין הצדדים נותרו מעט מעורפלות, אך האחרונים הוכיחו ברמה הנדרשת במשפט האזרחי כי "הייתה הסכמה מכללא שהבעלות אינה עוברת עד השלמת התשלום". דברים אלה עלו מעדויות הצדדים במספר אופנים. לדוגמא, המערער העיד כי לאחר התאונה הוא השאיר את הרכב לחנות מחוץ לביתו של ט', בנו של א'. דהיינו, גם המערער ראה ברכב כ"לא לגמרי שלו".

כמו כן, העברת הבעלות ברכב במשרד הרישוי, אשר מהווה ראיה לבעלות על המכונית, נעשתה רק 11 ימים לאחר התאונה. זאת ועוד, המערער אמנם שילם על התיקון במוסך, אך הוא עשה זאת רק בסמוך לרישום הבעלות. דהיינו, היה ניתן לראות כי גם הצדדים העניקו משקל רב לשינוי הבעלות במשרד הרישוי.