הסתיר מידע בתביעת ביטוח בשל חשש מאשתו - דחיית תביעה בגין כוונת מרמה

דרגו את המאמר

דחיית תביעת ביטוח בגין כוונת מרמה - התובע ניסה להסתיר את השימוש ברכב מאשתו

בית המשפט דחה תביעת תשלום תגמולי ביטוח לאחר נזק אשר נגרם לרכב, וזאת בשל גרסה שקרית שהוצגה על ידי בעל הרכב. התובע טען כי מדובר בגרסה שנועדה להסתיר את דבר השימוש ברכב מאשתו (לצורך יציאה למועדון). חברת הביטוח טענה כי מדובר בכוונת מרמה.

התובעים, בני זוג נשואים, טענו כי זכאים הם לתשלום תגמולי ביטוח וזאת בשל נזק אשר נגרם לרכבם בתאונה. סך התביעה עמד על סכום של 46,000 שקלים. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת לגבי העובדה שהמשטרה מצאה את הרכב בשעה 3:25 לפנות בוקר כאשר הוא פגוע בחזיתו, חונה בצד הדרך ועולה בלהבות.

      קראו גם:

• פיצויים לא ישולמו בגין אי הפעלת אזעקה לאחר יציאה מהבית
• פיצויים בעקבות נזקים לרכוש בגין שריפה בסוכה
• האם פיצויים בגין הצתה מכוונת של משרד שבוטח בתור דירת מגורים?
• פיצויים בעקבות נזקים לבית לאחר רעידת אדמה, האמנם?

השוטרים נסעו לביתו של בעל הרכב לאחר מציאת המכונית ושם נמסרה להם גרסה שקרית לפיה התובע לא השתמש ברכב מאז 23:00 בלילה הקודם. התובע טען כי הרכב נגנב מביתו וניזוק על ידי הגנב. התובע לא היסס למסור גרסה שקרית זו גם בעדותו אשר נגבתה על ידי השוטר, גם לסוכן הביטוח, גם לחברת הביטוח, גם לחוקר מטעם חברת הביטוח ואף כאשר עמד לבדיקת פוליגרף בה נמצא דובר שקר.

חשש מתגובתה של האישה לאחר שהשתמש ברכב לצורך יציאה למועדון

לאחר בדיקת הפוליגרף, העיד התובע לראשונה כי מסר גרסה שקרית בדבר האירועים וזאת משום שחשש מתגובתה של אשתו שכן לקח את הרכב על מנת לבלות עם חבר במועדון בעיר. לטענתו של התובע בגרסתו השנייה, נפרד הוא מחברו בשעה 1:45 והחל לנסוע לכיוון ביתו.

לדבריו, בדרך הביתה התנגש הרכב בעמוד חשמל ומתוך חשש שאשתו תדע על דבר היציאה למועדון, המשיך הוא בנסיעה ברכב עד לקרבת הבית ושם נטש את המכונית והמשיך ברגל לביתו. עורך דינו של התובע טען כי הגרסה השקרית נמסרה לגורמים השונים וזאת רק משום החשש מתגובת האישה והרצון לשמור על שלום בית. חברת הביטוח טענה לעומת זאת כי אין לתת אמון במילה אחת של התובע ועליו להוכיח את דבר התאונה ואת שיעור הנזק הנגרם.

      קראו עוד בתחום:

• האם פיצויי בעבור תכשיטים שנזרקו לפח בטעות?
• פיצויים בעקבות מחשב שנגנב, האם חלק מהפוליסה?
• פיצויי בעבור תקופת הכשרה לצורך הסבה מקצועית אחרי אובדן כושר עבודה

בהתאם לפסיקה, רובץ נטל השכנוע בדבר קרות מקרה הביטוח על המבוטח. נטל זה נשאר עליו עד הסוף. על המבוטח להוכיח את התשתית הראייתית הראשונית של אירוע הבטוח ואז עובר הנטל אל המבטח להראות כי מקרה הבטוח אירע במעשה מכוון של המבוטח.

סתירות רבות בגרסת התובע

בית המשפט קבע כי נפלו סתירות רבות בגרסאותיו השונות של התובע. לדוגמא, התובע טען כי לא מסר את הגרסה האמיתית למקרה הביטוח וזאת בשלל חששו מאשתו. עם זאת, מדוע לא מסר הוא גרסת אמת בכל אחת מההזדמנויות אשר נקרו בדרכו בהמשך (כגון החקירה בחברת הביטוח, ההודעה לחברת הביטוח, בדיקת הפוליגרף וכדומה).

התובע טען, כאמור, כי המשיך בנסיעה עם הרכב הפגוע עד לקרבת בית מגוריו. עם זאת, טענה זו לא התיישבה באופן הגיוני עם מצבו של הרכב כפי שהוצג בפני בית המשפט. בנוסף, בין גרסאותיהם של התובעים לגבי לוחות הזמנים ביום המדובר, ובין דוחות המשטרה ושירותי כיבוי האש, היה מרחק רב ובלתי הגיוני.

מהי כוונת מרמה?

סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח קובע כי במידה והמבוטח מסר למבטח עובדות כוזבות, או שהעלים ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מרמה, פטור המבטח מחובתו. במילים אחרות, גרסתו השקרית של המבוטח, ודבריו חסרי תום הלב, עמדו לו לרועץ במסגרת התביעה נגד חברת הביטוח.

      בהתאם לפסיקה, הדיבור ב"כוונת מרמה" כולל שלושה יסודות:

• מסירת עובדות בלתי נכונות או כוזבות.
• מודעות של המבוטח לאי הנכונות או לכזב של העובדות שנמסרו.
• כוונה להוציא כספים שלא כדין על יסוד העובדות הבלתי נכונות או הכוזבות.

"אין חשיבות למניע שהביא את המשיב למסור ידיעות כוזבות. משעה שהמבוטח מסר ידיעות כוזבות ביודעין לחברת הביטוח, מתקיימת בו כוונת המרמה. אם לא נקבע כך, יתרוקן סעיף 25 מתוכן", נכתב בפסק הדין, "את כוונת המרמה של המבוטח ניתן ללמוד ממעשיו הגלויים מסירת ידיעות כוזבות. הכוונה עולה, בדרך כלל, ממילא כמסקנה נגזרת מן הנסיבות החיצוניות – שהרי יכולתו של בית המשפט לדעת סתרי הלב היא מועטה".