התיישנות בתביעות פוליסת ביטוח תאונות אישיות

דרגו את המאמר

תכליתם של דיני ההתיישנות היא לתחום הגשת תובענות בגבולות זמן. במקרים של תביעות ביטוח, ההתיישנות מייצרת למעשה איזון בין האינטרסים של המבוטח והמבטח, וביניהם מול כלל הציבור. הזכות להגשת תביעה הינה זכות חוקתית. אי לכך, סילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות נעשה בבית המשפט בהקפדה יתרה וזהירות, וזאת בכדי להימנע מנעילת דלתות בית המשפט בפני תובעים.

במקרים של תביעות מכוח פוליסה לביטוח בגין תאונה, תקופת ההתיישנות הינה התקופה הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח. סעיף זה מעמיד את תקופת ההתיישנות במקרים אלו על שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח.

במרוצת השנים, התחבטה הפסיקה פעמים רבות בנוגע לשאלת המועד ממנו יש להתחיל למנות את מרוץ ההתיישנות בגין תביעת ביטוח שעילתה נכות לצמיתות כתוצאה מתאונה. הפסיקה קבעה כי ישנם שלושה מועדים אפשריים לתחילת מרוץ זה – מועד התרחשות התאונה, מועד התגבשות הנכות הצמיתה, ומועד קביעתה של הנכות הצמיתה על ידי מומחה רפואי.

המשנה לנשיא בית המשפט בדימוס, השופט לוין, שלל את בע"א 1395/00 את האפשרות כי מרוץ ההתיישנות יתחיל במועד קביעת הנכות הצמיתה על ידי מומחה רפואי. השופט לוין כתב בפסק דינו כי לא ניתן לקבוע מועד זה בתור מועד תחילת מרוץ ההתיישנות וזאת משום שמדובר במועד מקרי אשר אין לו כל משמעות פרובטיבית לעניין התובענה והוא אינו יכול להיות גורם רלבנטי לחישוב תקופת ההתיישנות על פי הפוליסה או על פי החוק.

      קראו עוד בתחום:

• הונאה של חברת ביטוח על ידי פסיכיאטר הנותן חוות דעת רפואית
• הסתיר מידע בתביעת ביטוח בשל חשש מאשתו - דחיית תביעה בגין כוונת מרמה
• הומוסקסואל יקבל קצבת שאירים של בן זוגו המנוח

בע"א 1806/05, בית המשפט העליון קבע בדעת רוב כי המועד הקובע לעניין תחילתה של ההתיישנות בתביעות אלו הוא מועד התאונה ולא התגבשות מועד הנכות הצמיתה. בפסק דין זה, כתבה השופטת פרוקצ'יה כי מרוץ ההתיישנות מתחיל במועד האירוע שהוליד את הנזק ועם גילויו.

לדידה של השופטת פרוקצ'יה, מועד תחילת מרוץ ההתיישנות איננו במועד בו קיימת אפשרות לעמוד על מלוא היקפו של הנזק וכלל זה יפה גם לפקודת הנזיקין וגם לחוק ההתיישנות. למעשה, הגישה לבחינת היקפו של הנזק הידוע, שיש בו די לצורך תחילת מרוץ ההתיישנות, בנויה על מבחן הסבירות. דהיינו, במקרים בהם אדם בר דעת יכול היה להבחין כי הנזק התרחש, לא ניתן להאריך את מועד הגשת התביעה עד להתייצבות הנכות הצמיתה.

הלכה זו קובעת כי כאשר מדובר בפוליסת ביטוח תאונות אישיות, אירוע התאונה הוא האירוע אשר מקים את עילת התובענה, יוצר את מקרה הביטוח ומחל את מרוץ ההתיישנות. התוצאה המשפטית לא משתנה גם כאשר מדובר בביטוח נכות וגם כאשר עסקינן בביטוח מחלה.

במילים אחרות – עילת התובענה היא מקרה ביטוח בו לקה המבוטח, או נכות אשר ממנה הוא סובל כתוצאה מתאונה. המועד לתחילת מרוץ ההתיישנות בתביעות אלו הוא מועד התפרצות המחלה או היווצרות הנכות.

הקשר הסיבתי - קיומו של "קצה חוט"

פעמים רבות טוענים מבוטחים כי לא ידעו הם שמתקיים קשר סיבתי בין הנזק הנטען לבין התאונה. בנוגע לגילוי קשר סיבתי זה, הלכה פסוקה היא שאין צורך להצביע על קיומה של זיקה וודאית ובטוחה, ודי בכך שיתגלה בסיס לסברה הקושרת בין הנזק למעשה האשם או קצה חוט לשם כך.

המבחן לכך הינו מבחן אובייקטיבי אשר נבחן על פי נסיבות המקרה והמצופה מהאדם הסביר. דהיינו, במידה ובית המשפט סבור כי התובע היה אמור לחשוד, או חשד הלכה למעשה, כי הקשר הסיבתי מתקיים, ניתן לראות בכך את קצה החוט המתחיל את תקופת ההתיישנות.