התאבדות או זכאות לתגמולים - נטל ההוכחה בתביעת ביטוח תאונות אישיות
דרגו את המאמר |
|

התאבדות או תאונה - תביעת ביטוח תאונות אישיות
תא (ב"ש) 34900-05-10
אחד המושגים החשובים ביותר בתביעות נזיקין הינו "נטל ההוכחה". מדובר אפוא בנטל השכנוע אשר מונח על כתפיו של אחד מבעלי הדין בנוגע לאירוע המדובר. על פי רוב, תביעות נזיקין מתנהלות באופן כזה שהנטל להוכיח את המקרה מונח על כתפיו של התובע (וזאת מתוך הכלל - "המוציא מחברו, עליו הראיה"). ישנם מקרים, עם זאת, בהם הנטל עובר "לצד השני".
נטל ההוכחה מתחלק אפוא לשני מושגים שונים - נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע. הראשון הינו חובה אשר נלווית לשני. נטל השכנוע מביא לידי ביטוי את חובתו העיקרית של בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי הצד השני וזאת במידה הדרושה במשפט האזרחי (בדרך כלל, מעל 50%). מדובר בנטל קבוע אשר איננו עובר במהלך המשפט בין בעלי הדין. לעומתו, נטל הבאת הראיות הינו נטל משני הקובע כי יש להציג ראיות מספיקות בכדי לעמוד בו. יריבו של זה צריך להציג ראיות משלו אשר יש בהן כדי לשמוט את הקרקע תחת ראיות הראשון.
נטל ההוכחה בתביעות ביטוח
במקרים בהם תביעת ביטוח עומדת על הפרק, נטל ההוכחה מונח על כתפי המבוטח. דהיינו, עליו להוכיח את זכאותו לתגמולי הביטוח לפי הפוליסה שרכש. במקרים בהם חברת הביטוח טוענת כי ישנם תנאים המשחררים אותה מחבותה, הנטל בעניין זה רובץ לפתחה. לדוגמא, פוליסת ביטוח תאונות אישיות איננה מקימה - בדרך כלל - זכאות לפיצוי במקום בו המבוטח שלח יד בנפשו. אם חברת הביטוח טוענת כי מקרה המוות היה תולדה של התאבדות, שומה עליה להוכיח זאת בבית המשפט.
קראו עוד על טענות התאבדות בביטוח:
- האם התאבדות הינה מקרה ביטוח כאשר מדובר בפוליסת תאונות אישיות?
- כמיליון שקלים פיצויים בגין התאבדות עציר
- תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים - האם מדובר בהתאבדות?
- תביעת הורים כנגד בית ספר והמדינה בעקבות ניסיון התאבדות של קטין
במקרים בהם עסקינן בעובדה בעלת אופי שלילי, הנושא בנטל השכנוע יכול להציג ראיות ראשוניות אשר יביאו להיפוך הנטל. דהיינו, גם כאשר עסקינן בהוכחת היסוד השלילי, בית המשפט שומר על העיקרון הבסיסי בדיני הראיות וממשיך להטיל את נטל השכנוע על בעל הדין הטוען טענה שמהווה חלק מעילת תביעתו. לאמור, בין אם מדובר בטענה חיובית, ובין אם עסקינן בטענה שלילית, ראשית הנטל רובץ על הטוען.
התאבדות או תאונה - כיצד מוכיחים?
להלן דוגמא למקרה כאמור. מדובר בתביעה לפי פוליסת ביטוח תאונות אישיות. המנוח נמצא ללא רוח חיים במחסן שבביתו ברהט. בני המשפחה טענו כי מדובר בתאונה. חברת הביטוח טענה כי עסקינן בהתאבדות. בית המשפט בחן את נסיבות המקרה וקבע כי יש לקבוע שנטל ההוכחה מונח על הנתבעת - חברת הביטוח. בית המשפט הגיע למסקנתו הנ"ל מחמת מספר שיקולים:
- בני המשפחה הוכיחו כי המנוח מת כתוצאה מאירוע אשר יכול להיות גם תאונה. דהיינו, לא היה זה מוות שהעיד באופן ברור ומפורש על התאבדות. בני המשפחה הציגו הסבר מניח את הדעת כיצד המנוח מצא את מותו שלא בשל התאבדות (אלא בגין תאונה המכוסה בפוליסה).
- אי תשלום דמי ביטוח מחמת קביעה שמדובר בהתאבדות מהווה חריג לפוליסת הביטוח. הלכה פסוקה היא כי הוכחת חריג בפוליסה הינה סוגיה שב"אחריותה" של חברת הביטוח.
בית המשפט קבע כי חברת הביטוח הייתה יכולה לזכות בדחיית התביעה רק אם היה עולה בידה להוכיח - במאזן ההוכחות לפי המשפט האזרחי - שהמנוח אכן התאבד. חברת הביטוח לא הרימה את הנטל האמור ותביעת הביטוח התקבלה.
לא הוכח שהמנוח התאבד
חברת הביטוח טענה כי נפלו סתירות בין גרסת אחיו של המנוח, אשר מצא את האחרון ללא רוח חיים במחסן הבית, לבין גרסתה של דודתו של המנוח שהייתה בבית באותה השעה. בית המשפט דחה טענות אלה וקבע כי עדותו של האח הותירה עליו "רושם מהימן". הודגש כי האח ענה לכל שאלותיה של חברת הביטוח, גם כאשר "הוטמנו לו מלכודת" במסגרת החקירה הנגדית. לא נמצאו סתירות מהותיות בגרסאותיהם של העדים, וזאת גם לא בחקירה הראשונית במשטרה שנערכה שעות ספורות לאחר האירוע.
זאת ועוד, בית המשפט התייחס גם לחוות דעתו של מומחה מקצועי מטעמו אשר קבע כי "לא ניתן לדעת בוודאות מה גרם למותו של המנוח - תאונה או התאבדות. ניתן לפסוק לכאן או לכאן". למעשה, חברת הביטוח ניסתה לקשור את מותו של המנוח למעשה התאבדות בגין מחלת סרטן או גירושי הורים. עם זאת, לא עלה בידה לעשות כאמור. בסופו של היום, בית המשפט קיבל את התביעה ופסק פיצויים לבני משפחתו של המנוח.