הסכמה בין מבוטח למבטחת אשר לא מופיעה בפוליסה - האם חוזה בעל פה?
| דרגו את המאמר |
|
חברת ביטוח תשלם חלפי רכב לאחר תאונה לפי שווים המקורי
במסגרת ערעור על דחיית תביעת ביטוח, אשר הונח לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, נקבע כי מבוטח אשר קיבל את הסכמתה של חברת הביטוח לפצות אותו בחלפי רכב על פי שווים המקורי, יהיה זכאי לתגמול כאמור. מדובר במבוטח אשר טען כי כאשר רכש את הפוליסה הובטח לו על ידי סוכנות הביטוח כי נזקים אשר יגרמו לחלפי הרכב ישולמו לפי תעריף של חלפים מקוריים. לטענת המבוטח, למרות שהוא היה מעורב בארבע תאונות דרכים, מעולם הוא לא קיבל מהנתבעת את הפיצוי המובטח.
קראו עוד בתחום:
- ערך רכב ירד לפני התאונה - האם כיסוי ביטוחי לפי מחיר מחירון?
- האם ניתן להאריך תקופת התיישנות בתביעת ביטוח משום שהמבוטח לא ידע על הביטוח?
- ניסיון לעשות שימוש בנתונים מרשת חברתית במסגרת תביעת ביטוח
- רכב נגנב בעת מילוי צמיגים כאשר המנוע עובד - האם הביטוח מכסה?
אי לכך, טען המבוטח, לא נותר לי אלא לפנות לערכאות המשפטיות. המבוטח טען כי הוא זכאי לפיצוי בגין ההפרש בין התשלום המובטח לתשלום בפועל. כמו כן, המבוטח הוסיף כי הוא לא קיבל מחברת הביטוח פיצוי בגין תאונת הדרכים האחרונה בה היה מעורב.
בית משפט השלום קבע כי יש לקבל את טענות חברת הביטוח ולדחות את התביעה. בפסק הדין נכתב כי חברת הביטוח הוכיחה כי מעולם לא התקבלה הסכמה מצידה לתשלום חלפים מקוריים. בית המשפט השלום הוסיף כי מדובר בתשלום אשר עמד בסתירה לעיקרון הביטוח – השבת המצב לקדמותו. בנוגע לתאונה הרביעית, נקבע כי המבוטח הגיש את תביעתו באיחור, באופן אשר גרם לחברת הביטוח נזק ראייתי, ועל כן הוא אינו זכאי לפיצוי בגין אירוע זה.
המחוזי הופך ההחלטה
המבוטח הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי יש לקבל את הערעור. בפסק הדין נכתב כי המבוטח שלח לחברת הביטוח את המכתב המאשר כי הוא יהיה זכאי לתשלום בשיעור החלפים המקוריים, עם שליחת השיקים לעריכת הפוליסה. התעלמותה של חברת הביטוח ממכתב זה עמדה לה לרועץ. השיקים נפרעו ועל כן חברת הביטוח לא הייתה יכולה לטעון כי היא לא ראתה את המכתב המצורף להם.
אי התכחשותה של חברת הביטוח למכתב המדובר הייתה הסכמה אשר ניתן לראותה כחוזה בעל פה, נכתב בפסק הדין. חוזה בעל פה זה נתמך במכתב המשמש ראיה לתוכנו. בנוגע לעיקרון הביטוח, בית המשפט המחוזי דחה את קביעתו של בית משפט השלום.
בפסק הדין במחוזי נכתב כי מעבר להשבת המצב לקדמותו, ייתכן וצדדים לחוזה ביטוח יסכימו באופן מיוחד על הרחבת הפוליסה בהתאם לצרכי המבוטח ולטעמי חברת הביטוח. כמו כן, בפוליסת הביטוח לא הוגבל המחיר אשר ישולם בגין חלקי רכב לאחר מקרה ביטוח. במידה וחברת הביטוח הייתה סבורה כי המבוטחים אינם זכאים לשווי החלפים המקוריים, היה עליה לפרט זאת באופן מפורש בפוליסה.
משלא עשתה כן, אין היא יכולה לטעון טענה זו בדיעבד. בנוגע לתאונה הרביעית, נקבע כי התובע זכאי לפיצוי וזאת חרף האיחור בהגשת תביעת הביטוח. התובע הציג מספיק ראיות בנוגע לראות האירוע הביטוחי, ועניין האיחור איננו רלבנטי אלא לסוגיית גובה הפיצוי בלבד.
