הלכת אמיתי - מרוץ התיישנות תביעת ביטוח טרם התגבשותה של הנכות

דרגו את המאמר

התכלית העומדת מאחורי דיני ההתיישנות הינה כי יש להציב גבולות זמן לגבי הגשת תובענות, זאת תוך איזון בין האינטרסים של בעלי הדין וכלל הציבור. בתי המשפט אינם נוטים לסלק תביעות על הסף מחמת התיישנות, וזאת משום שהלכה פסוקה היא כי יש להימנע מנעילת דלתות המשפט בפני תובע (לאור הזכות החוקתית של הגישה לערכאות).

      קראו עוד בתחום:

• הסכמה בין מבוטח למבטחת אשר לא מופיעה בפוליסה - האם חוזה בעל פה?
• האם ניתן להאריך תקופת התיישנות בתביעת ביטוח משום שהמבוטח לא ידע על הביטוח?
• ערך רכב ירד לפני התאונה - האם כיסוי ביטוחי לפי מחיר מחירון?
• ניסיון לעשות שימוש בנתונים מרשת חברתית במסגרת תביעת ביטוח
• מכירת פוליסת ביטוח שלא כדין - האם פיצויים בגין אובדן תגמולי ביטוח לאחר גניבת רכב?

תביעות אשר מוגשות מכוח פוליסה לביטוח מתיישנות שלוש שנים לאחר קרות מקרה הביטוח (סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח). פעמים רבות, כאשר עולה טענת התיישנות מצד הנתבע, ישנה מחלוקת של ממש בין המבטח למבוטח לגבי מועד מקרה הביטוח.

ברע"א 1395/00 צפריר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 28.3.2000), בית המשפט העליון שלל את האפשרות כי מירוץ ההתיישנות יחל עם קביעת מועד הנכות הצמיתה על ידי מומחה רפואי (באותו מקרה, מומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי). בפסק הדין בפרשת צפריר נקבע כי מועד קביעת הנכות הצמיתה איננו אלא מועד בעל משמעות פרובטיבית ואין הוא יכול לשמש כגורם רלוונטי לצורך חישוב תקופת ההתישנות לפי החוק או לפי הפוליסה.

הלכת אמיתי

בע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון אמיתי קבע בית המשפט העליון בדעת הרוב כי המועד הקובע לעניין תחילת מרוץ ההתיישנות בתביעות ביטוח הוא מועד אירוע התאונה ולא מועד התגבשותה של הנכות הצמיתה. השופטת (בדימוס) איילה פרוקצ'יה קבעה כי יש להתחיל את מרוץ ההתיישנות ממועד האירוע אשר הוליד את הנזק ולא מהמועד בו ניתן לעמוד על היקפו של הנזק.

השופטת הוסיפה כי מדובר בכלל אשר ישים לעניין דין ההתיישנות הכללי לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות ולסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין. השופטת סייגה זאת בכך כי המבחן לשם תחילת מרוץ ההתיישנות הינו בשאלה – האם אדם סביר היה מגיש תביעה בגין האירוע. בעניין אמיתי נקבע כי הלכה זו טובה גם למקרים בהם מדובר בביטוח תאונה, וגם כאשר בביטוח מחלה עסקינן.

מקרה הביטוח הוא האירוע אשר מקים את עילת התביעה בפוליסה לתאונות אישיות. כאשר מדובר במחלה או נכות, המועד הראשון שבו יכול היה התובע לעמוד על קיומו של הנזק, דהיינו קבלת הטיפול הרפואי, הוא המועד בו מתחיל מרוץ ההתיישנות. בתביעות ביטוח הנוגעות לנכות או מחלה, מועד מרוץ ההתיישנות נקבע על בסיס המועד בו פרצה המחלה או נוצרה הנכות. גילוי נזקים אלו עשויי להשעות את מירוץ ההתיישנות רק במידה ולא היה ידוע על נזק כלשהו אשר עשוי להצדיק הגשת תביעה. לאחר שנזק כאמור נודע, והוא בהיקף ממשי, מרוץ ההתיישנות מתחיל לרוץ.

קשר סיבתי

בנוגע לקשר הסיבתי בין הנזק לבין התאונה, ההלכה היא כי מרוץ ההתיישנות מתחיל עם מועד גילוי הזיקה הסיבתית בין השניים. קשר סיבתי, בשונה מיסוד הנזק, איננו בעל ביטוי פיסי מוחשי והוא נקבע בתהליך מחשבתי. תהליך מחשבתי זה כולל בין השאר הערכה של נתונים מדעיים ורפואיים. אין צורך להצביע על זיקה וודאית ובטוחה. די בכך כי יתגלה בסיס לסברה אשר קושרת בין הנזק לבין האירוע בכדי ליצור קצה חוט המצית את מרוץ ההתיישנות. המבחן לעניין זה הינו אובייקטיבי. לאמור, האם התובע חשד, או היה אמור לחשוד, כי אירע אירוע אשר עלול לגרום\גרם למחלה או נכות.

• חברת הביטוח בנעלי המבוטח - שיבוב, יתרונות וחסרונות
• התיישנות בתביעות פוליסת ביטוח תאונות אישיות
• לרמות את חברת הביטוח, האמנם?

לאחרונה, בית המשפט חיזק את הלכת אמיתי בפסק דין אשר ניתן ברע"א 7551/09 מרדכי בן אבי נגד הראל חברה לביטוח בע"מ. בפסק דין זה דחה בית המשפט בקשת ערעור על פסק דין אשר ניתן בבית המשפט המחוזי, במסגרתו התקבלה טענת חברת הביטוח בנוגע למועד הרשלנות של תביעת הביטוח.

מדובר על אדם אשר לקה בהתקף לב ובהמשך בהפרעה פסיכו-נוירוטית. המבוטח הגיש כנגד המוסד לביטוח לאומי תביעה אשר במסגרתה נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 10% בגין ההפרעה הפסיכו-נוירוטית, ו-25% בגין הנכות כתוצאה ממחלת הלב.

חברת הביטוח טענה כי המבוטח אינו זכאי לפיצויים מחמת התיישנות. התובע טען כי מרוץ ההתיישנות החל עם קביעת הנכות על ידי המוסד לביטוח לאומי. לעומת זאת, חברת הביטוח טענה כי מקרה הביטוח הינו אירוע הלב, ועל כן מועד ההתיישנות החל ממועד התקף הלב. בית המשפט קיבל את טענות חברת הביטוח וקבע כי דין בקשת הערעור להידחות.