המרת ביטוח צד ג` והפיכתו לביטוח מקיף - רשלנות סוכן ביטוח ומשמעותה
דרגו את המאמר |
|

רשלנות סוכן ביטוח בהמרת ביטוח צד ג' למקיף
אדם פנה לסוכן ביטוח ורכש פוליסה לביטוח צד ג' לרכבו. בשלב מסוים, בעל הרכב פנה באמצעות אביו לסוכן הביטוח וביקש להרחיב את הפוליסה - מכיסוי צד ג' לכיסוי מקיף. באותו היום בערב, סוכן הביטוח שלח מייל לסוכנות החיתום של חברת הביטוח "כלל" ובו ביקש לחשב את עלות ההמרה. המייל לא נענה. היות ואביו של בעל הרכב לא קיבל תשובה במשך מספר ימים, הוא פנה לסוכן הביטוח וביקש ממנו פעם נוספת לבצע את ההמרה (גם מבלי לדעת את העלות הכספית שלה).
אי לכך, סוכן הביטוח שלח לסוכנות החיתום מייל נוסף. במייל זה הוזכר המייל הראשון (בו התבקשה הסוכנות להנפיק הצעת מחיר להמרת הפוליסות) וכן הוראה לשנות את הביטוח למקיף החל מאותו יום (29.3). גם מייל זה לא זכה לכל תגובה. חרף כך, סוכן הביטוח הודיע לאב כי "העניין סגור". בחלוף כמה ימים, הרכב נגנב.
"כלל" מסרבת להכיר בפוליסה
בעל הרכב פנה לחברת הביטוח "כלל", באמצעות סוכן הביטוח, וביקש להודיע לה על מקרה הביטוח. עם זאת, "כלל" סירבה לשלם את תגמולי הביטוח וזאת בטענה כי "לא הוקמה פוליסה לביטוח מקיף לרכב המדובר". אי לכך, בעל הרכב הגיש תביעת ביטוח כנגד הגורמים המעורבים בפרשה - חברת "כלל" וסוכן הביטוח. התובע ביסס את תביעתו על מספר היבטים:
- תכתובת המיילים שהוצגה לעיל ובה נראה באופן ברור רצונו לרכוש את הביטוח המקיף.
- טענה כי הסוכן מסר לאביו באופן חד משמעי שההמרה תבוצע ו"נגמור את החשבון אחר כך".
- הודעה של הסוכן ב-29.3 ובה נאמר כי הרכב מבוטח בביטוח מקיף ב"כלל".
מבחינה משפטית, התובע טען כי סוכן הביטוח פעל כשלוחה של חברת "כלל" ועל כן שליחת המיילים שלו - ביחד עם הודעתו מה-29.3 - העידו על כך שהרכב היה מבוטח בתקופה נשוא התובענה. סוכן הביטוח הצטרף כמעט לכל טענותיו של התובע. עם זאת, הוא הכחיש שאמר לתובע או למי מטעמו כי הרכב מבוטח והחשבון ייסגר בהמשך.
גרסת המבוטח מתקבלת
בית המשפט בחן את נסיבות המקרה וקבע כי הוא מבכר את גרסתו של התובע על פני טענותיו של הסוכן. דהיינו, נקבע כי התובע הוכיח שהסוכן אמר לו במפורש שהרכב מבוטח ואין לו מה לדאוג. ראשית, נקבע כי סוכן הביטוח הודה בחקירתו שהוא היה סבור שהרכב מבוטח (על בסיס המיילים שנשלחו לסוכנות החיתום). שנית, לאחר מקרה הביטוח, התובע פעל באמצעות הסוכן וזה עזר לו במילוי הטפסים הרלבנטיים. משמע, הסוכן היה סבור כי יש עילה למלא את הטפסים וזאת משום שהוא חשב שהרכב מבוטח. יתרה מכך, בית המשפט מצא את עדותו של אביו של התובע "מהימנה" והוא קבע כי האחרון שכנע אותו לגבי אמרה מפורשת באשר לקיומו של הביטוח.
בית המשפט עסק למעשה בשתי סוגיות עיקריות:
- האם נכרת חוזה ביטוח בין התובע לבין חברת "כלל"?
- האם מדובר ברשלנות מקצועית של סוכן הביטוח וחריגה מסמכות?
בפסק הדין נקבע כי המיילים אשר נשלחו על ידי הסוכן עלו כדי הצעה לחוזה ביטוח, וכך גם ההודעה של הסוכן לאביו של התובע בנוגע ל"קיבול הפוליסה". בית המשפט ציין כי סעיף 33א' לחוק חוזה הביטוח קובע כי סוכן ביטוח פועל כשלוחו של מבטח בעת משא ומתן לקראת כריתת חוזה ביטוח, וזאת כל אימת שהוא לא פועל כשלוחו של המבוטח.
קראו עוד בתחום:
- המפקח על הביטוח קבע כי רכבים מעל 3.5 טון לא יכללו בפוליסת ביטוח תקנית
- ביטוח איננו חל כאשר האימובילייזר לא תקין - דוגמא לפסק דין
- נזקי רכוש לרכב בתאונת דרכים ודחיית תביעת ביטוח בגין כוונת מרמה
- מחלוקת בין קרנית וחברת ביטוח באשר לזהות נהג ברכב
במקרה דנן, לא הוכח כי התובע ביקש מהסוכן שיעבוד כשלוחו, והיות והאחרון היה סוכן ביטוח מוסמך העובד רבות עם "כלל", ניתן היה לראות בו כשלוח של חברת הביטוח. כמו כן, הוכח כי אביו של התובע פנה לסוכן הביטוח וביקש את המרת הפוליסה למקיף ללא קשר למחיר. חברת "כלל" טענה כי לא ברור האם אביו של התובע התכוון לביטוח מקיף מטעמה, אך בית המשפט דחה טענה זו על הסף. נקבע כי ברור לכל שהאב ביקש את שדרוג הפוליסה הקיימת ולא את העברת הרכב לפוליסה אצל חברה אחרת (קל וחומר כאשר נעשה שימוש במילה "המרה").
רשלנות מצד הסוכן
בית המשפט מצא גם רשלנות מבחינת התנהלותו של סוכן הביטוח כלפי התובע ואביו. לדוגמא, למרות שסוכן הביטוח ידע כי המרה של ביטוח מצד ג' למקיף איננה "פרט טכני", הוא לא המתין לאישור בטרם הוא בישר על תקפות הפוליסה, ולא ירד לשורש העניין.
בית המשפט קבע כי היה ניתן לצפות מסוכן הביטוח שהוא ידרוש מסמכים שונים מחברת הביטוח ו/או יברר מדוע הוא איננו מקבל תשובה על הודעות הדואר האלקטרוני הנשלחות על ידו. למעשה, הסוכן הודיע למבוטח אודות הביטוח עוד בטרם הוא קיבל אישור ותגובה כלשהם מחברת הביטוח. בסופו של היום, בית המשפט קבע כי "כלל" תשלם פיצויים לתובע בגין נזקיו בעת גניבת הרכב, ואילו הסוכן ישפה את "כלל" בעקבות הוצאותיה.