חברת הביטוח תשלם לקצב שנפגע בידו בגין אובדן כושר עבודה

דרגו את המאמר

תביעה לאובדן כושר עבודה ונכות – קצבית נגד חברת הביטוח

התובעת, קצבית במקצועה, נפגעה במהלך עבודתה. לאחר התאונה הובהלה התובעת לבית החולים הלל יפה בחדרה, ושם התברר כי היא סובלת משבר בגליל האמצעי של האצבע השלישית, וקרע בגיד המישר של האצבע. התובעת נותחה והייתה בטיפולים רפואיים במשך כחמישה חודשים. במהלך עבודתה נכרתו עם התובעת שני חוזה ביטוח בינה לבין הנתבעת – ביטוח נכות מעבודה, וביטוח אובדן כושר עבודה.

      קראו עוד בתחום:

• הסכמה בין מבוטח למבטחת אשר לא מופיעה בפוליסה - האם חוזה בעל פה?
• האם ניתן להאריך תקופת התיישנות בתביעת ביטוח משום שהמבוטח לא ידע על הביטוח?
• ערך רכב ירד לפני התאונה - האם כיסוי ביטוחי לפי מחיר מחירון?
• ניסיון לעשות שימוש בנתונים מרשת חברתית במסגרת תביעת ביטוח

התובעת וב"כ פנו לחברת הביטוח בדרישה להמציא להם את פוליסות הביטוח של התובעת. חברת הביטוח לא נענתה לדרישה. אי לכך, התובעת פנתה למעסיק, אשר פנה בשמה לסוכן הביטוח. סוכן הביטוח המציא למעסיק אך ורק את הרשימה של הפוליסה לאובדן כושר עבודה, ללא התנאים הכלליים של הפוליסה. סוכן הביטוח לא העביר את הרשימה לפוליסת נכות מעבודה ולא את תנאיה הכלליים.

בעקבות אי העברת הפוליסות, הגישה התובעת תביעה לאובדן כושר עבודה. במהלך התביעה ניתן גם צו גילוי מסמכים כנגד חברת הביטוח אך זו הפרה את הצו ולא גילתה מסמכיה. רק לאחר שלוש שנים ממועד קרות מקרה הביטוח "הואילה" חברת הביטוח לגלות את הוראות פוליסת אי כושר עבודה ופוליסת הנכות. חברת הביטוח טענה כי יש לדחות את התביעה. בקשר לנכות בגין התיישנות, ובקשר לאובדן כושר עבודה משום שהתובעת הייתה יכולה לחזור לעבודה היות ומדובר ב"תאונה קלה".

"חברת הביטוח עשתה הכל על מנת שהתובעת לא תגיש את התביעה"

בית המשפט השלום ברמלה, אשר לפתחו הונחה התביעה, מתח ביקורת חריפה על התנהלותה של חברת הביטוח במקרה דנן. השופט, זכריה ימיני, כתב כי חברת הביטוח "עשתה כל אשר לאל ידה לגרום לכך שהתובעת לא תגיש תביעותיה, וזאת ע"י אי המצאת הפוליסות ואי קיום אחר צו גילוי המסמכים שניתן ע"י בית המשפט".

לגופו של עניין, בית המשפט קבע כי דין התביעה להתקבל. ראשית, הוכח על ידי מומחים רפואיים כי התאונה במהלכה נפגעה התובעת עומדת בגדרי הפוליסות שנרכשו על ידה. כמו כן, הוכח כי התובעת הייתה באי כושר מוחלט לעבודה מכל סוג שהוא במשך כחצי שנה לאחר התאונה. התביעה אמנם הוגשה באיחור, אך זאת משום שהנתבעת לא המציאה לתובעת את הפוליסות הדרושות. התביעה לא התיישנה וזאת משום שחברת הביטוח בעצמה עיכבה את ההליכים ותקעה מקלות בגלגלי התובעת בהתעלמותה מבקשותיה ומצו בית המשפט.

• חברת הביטוח בנעלי המבוטח - שיבוב, יתרונות וחסרונות
• הלכת אמיתי - מרוץ התיישנות תביעת ביטוח טרם התגבשותה של הנכות

• התיישנות בתביעות פוליסת ביטוח תאונות אישיות

השופט אף הוסיף כי התרשם ממצבה של התובעת, במהלך מתן עדותה בבית המשפט, כי היא "אינה יכולה להחזיק סכין קצבים ולחתוך בשר, שכן הקשיון באצבע השלישית בידה הימנית הדומיננטית אכן מפריע לה הפרעה של ממש לעשות כן".

מכתבי ביטול הפוליסה לא הגיעו לתובעת

בנוגע לפוליסת הנכות, חברת הביטוח טענה כי הפוליסה בוטלה כדין. לטענה זו צירפה חברת הביטוח העתק מכתב הביטול והעתק מסמכי ביטול נוספים. בית המשפט דחה טענה זו מחמת מספר טעמים.

ראשית, העדה אשר הציגה את המסמכים הינה ראש צוות תביעות בנתבעת והיא לא טיפלה בביטול הפוליסה. שנית, נראה מהמכתבים כי הללו לא נשלחו בדואר רשום ואין כל הוכחה לכך שהתובעת אכן קיבלה אותם לידה. שלישית, בהתאם להוראות סעיף 20 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 כאשר צד לחוזה מבקש את ביטול החוזה, מוטל עליו להודיע לצד השני על הביטול. סעיף 60(ב) לחוק זה קובע כי במידה והביטול נעשה על ידי מסירת הודעה, רואים את ההודעה כנמסרה במועד שבו הגיעה לנמען או אל מענו.

במקרה דנן, לא הייתה כל ראיה לכך כי הודעת הביטול אכן הגיעה לתובעת או למענה, והתובעת גם לא נחקרה על כך. "לאור האמור לעיל, סבור אני שפוליסת הביטוח לנכות מעבודה בעינה עומדת", כתב השופט.