תליית פרסומות לעסק משפחתי, האם דמי אבטלה?
| דרגו את המאמר |
|
האם חלוקת מודעות פרסומת עבור עסק משפחתי מייצרת יחסי עובד מעביד?
סוגיית קיום יחסי עבודה בין בני משפחה מונחת לא אחת לפתחו של בית הדין לעבודה. במקרים רבים טוענים התובעים כי היו הם שכירים על פי הוראות החוק ועל כן הם זכאים לגמלות וקצבות כגון דמי לידה, דמי אבטלה וכדומה. עם זאת, במקום בו מדובר בבני משפחה, בית המשפט נוטה לבחון את המקרה בזכוכית מגדלת ולשפוט את העומד בפניו בבית שמאי.
האם אדם אשר במשך חצי שנה חילק מודעות פרסומת עבור העסק של אחיו (חברה לשיווק ומכירה של מכונות קפה) נחשב עובד על פי הגדרת החוק? האם במקרה זה ניתן להכיר באח ה"עובד" כשכיר של העסק לצורך צבירת ימי הזכאות לדמי אבטלה?
המסגרת המשפטית
הסעיף הראשון בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 מגדיר "עובד" באופן הבא – עובד יכול להיות בן משפחה כל אימת שהוא מועסק באופן סדיר במפעל ובעבודה שאילולא היה עושה אותה, הייתה היא נעשית בידי עובד אחר. פירוש הדברים, וכך נפסק הלכה למעשה, הינו ש"עובד" על-פי סעיף 1 לחוק, הוא קודם כל מי שקיים בינו ובין מעסיקו יחס של עובד ומעביד על-פי הקריטריונים של משפט העבודה.
כמו כן, הלכה פסוקה היא ששופטים נזהרים להפוך מערכת יחסים משפחתית, למערכת יחסים מסחרית עסקית. זאת ועוד, ידוע כי לא כל פעולה בין בני משפחה, של עזרה הדדית טבעית, נמדדת בכסף ומוערכת כשכר עבודה. במילי ם אחרות - מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה היא הקובעת.
קראו גם:
- אי ידיעת נהלים לגבי התנהלות הביטוח הלאומי תבטל זכאות לדמי אבטלה
- ביטול הבטחת הכנסה לאברכים, האמנם?
- הסכם ניידות - אישור אחיין כנהג מורשה
- האם סטודנט במשרה חלקית זכאי להבטחת הכנסה?
לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני המשפחה, ייתן בית הדין את דעתו לפרמטרים שונים – לדוגמא, מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם היה ריאלי או סמלי וכיו"ב. כמו כן, בפסיקה נקבע עוד כי הנטל להוכיח כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית וולונטרית ולובשים אופי של יחסי עובד מעביד, מוטל על מי שטוען לקיומם.
תליית המודעות איננה עבודה הצוברת ימי אבטלה
במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי מערכת היחסים שהוצגה בפניו לא העידה על התקיימות יחסי עבודה בין הצדדים. השופטים ציינו בפסק הדין כי מדובר בעזרה משפחתית ועל כן ה"עובד" לא מילא אחר הוראות הסעיף הראשון לחוק הביטוח הלאומי.
התובע אישר בעדותו כי לפני שהחל לחלק מודעות לא מילא איש תפקיד זה, וכך היה גם לאחר שהפסיק את החלוקה. כמו כן, התובע הועסק בחלוקת מודעת פרסומת בשעות בלתי מוגדרות, עניין המהווה גם הוא סממן של עזרה ולא עבודה.
השופטים הוסיפו כי לא היה פיקוח על עבודת התובע והיו גם סתירות רבות בנוגע ל"שכרו" עבור העבודה. ידוע כי על מנת להוכיח יחסי עבודה יש להראות מסגרת שכר קבוע וברורה. שימו לב, במקרים בהם מדובר בשכר המשולם במזומן (כפי שקורה לעיתים בתוך המשפחה), ניתן להוכיח זאת על ידי הפקדות לבנק במועדים הרלבנטיים. במקרה דנן, התובע לא הצליח לעמוד בנטל ההוכחה אשר הוטל עליו ותביעתו לקבלת דמי אבטלה נדחתה.
