בחינת מעמד אישה בעסק משפחתי מבחינת המוסד לביטוח לאומי

דרגו את המאמר

הבעל פתח עסק והאישה סייעה - האם היא הייתה עובדת שכירה?

בל (חי') 19177-07-10

חוק הביטוח הלאומי מגדיר בסעיף 1 לחוק מיהו "עובד". על פי החוק, עובד יכול להיות גם בן משפחה, וזאת כל אימת שהעובד מועסק במפעל באופן מסודר. כמו כן, על מנת להוכיח כי בן משפחה הינו עובד שכיר בעסק משפחתי, יש להוכיח כי במידה והוא לא היה מועסק במקום, עבודתו הייתה נעשית על ידי אדם אחר. קרבה משפחתית לכשעצמה איננה מאיינת את היווצרותם של יחסי עובד מעביד. עם זאת, במקרים בהם העובד והמעביד הינם בעל ואישה (או קרובי משפחה אחרים כגון הורים, אחים וילדים), טיב היחסים נבחן ב"זכוכית מגדלת" וב"קפידת יתר".

החוק מבקש אפוא להפריד בין יחסים וולונטריים והתנדבותיים לבין קשר חוזי להסדרת מערכת חובות וזכויות. במקרים כגון דא, נבחנים היבטים שונים כגון היקף שעות, שכר סמלי או ריאלי וכדומה. לא אחת, עובד המועסק אצל בן משפחתו איננו אלא "עוזר" ובמקרים אלה לא מדובר ביחסי עובד מעביד. ההלכה הפסוקה עסקה לא אחת בסיטואציות אלה.

      קראו עוד על עסקים משפחתיים:

• עבודה אצל בן זוג - האם זכאות לדמי אבטלה?
• תביעה לדמי לידה לאחר עבודה בעסק משפחתי
• משכורת של עובדת הועלתה באופן פיקטיבי על מנת להגדיל דמי לידה
• עזרה משפחתית או יחסי עובד מעביד?

במסגרת הפסיקה, נקבעו שני תנאים מצטברים לשם הכרה ביחסים בתוך המשפחה כיחסי עבודה. ראשית, יש להוכיח עבודה סדירה. שנית, יש להוכיח כי אילולא העובד היה מבצע את העבודה, מישהו אחר היה צריך להיכנס בנעליו. להלן דוגמא למקרה בו אישה טענה כי היא עבדה בעסק של בעלה לעיצוב תכשיטים.

עובדות המקרה

העסק נשוא התובענה הוקם במרץ 2006 והחל מינואר 2008 דווח כי האישה עובדת בו כשכירה. במקביל לעבודה בעסק המשפחתי, האישה עבדה גם בעבודות נוספות. בפברואר 2010, בעקבות בדיקה אשר נערכה בעניינו של הבעל, הביטוח הלאומי הודיע לאחרון כי אשתו איננה אלא "עצמאית" בעסק. דהיינו, היא איננה עובדת בעסק אלא "אחת מבעליו".

בני הזוג הגישו לביטוח הלאומי תביעה בעניין. במסגרת התביעה, האישה ובעלה טענו כי משכורתה של הגברת הייתה קבועה ולא תלויה ברווחיות העסק. מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען כי מדובר בעסק אשר היה בבעלות האישה ובעלה. הודגש כי האישה לא הועסקה בשעות קבועות או בימים קבועים, ולא היה עובד אחר אשר היה עושה את עבודתה לולא היא. נטען גם כי התשלומים אשר שולמו לאישה בגין עבודתה לא נשאו "אופי של שכר".

בית הדין קובע - האישה עצמאית כמו בעלה

בית הדין לעבודה בחן את המקרה וקבע כי הדין עם הביטוח הלאומי. הבעל תיאר את עבודתה של אשתו בעסק. לדבריו, לאחר שהוא פתח את העסק, הוא מינה את אשתו "לסייע במה שהיא יכולה לבצע". לטענתו, האישה בנתה קטלוג במחשב, הייתה בקשר עם לקוחות וספקים, והלכה למנהל החשבונות לפי הצורך. בית הדין לעבודה קיבל את טענות הביטוח הלאומי, בעיקר על בסיס הסיכונים אשר "רבצו" על האישה במסגרת העסק.

אחד המאפיינים הבולטים אשר מבדילים בין שכיר ועצמאי הוא שאלת הסיכון. דהיינו, בעוד שעצמאי נתון לסיכונים התלויים ברווחיות העסק, שכיר איננו צריך לדאוג מכך. שכיר, מעצם היותו עובד "פשוט", לא חשוף לסיכונים כלכליים ומשכורתו עקבית בין אם העסק במצב כלכלי טוב ובין אם הוא נתון תחת קשיים. בנסיבות המקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי האישה הייתה חשופה לסיכונים הכלכליים של העסק ועל כן היה ניתן לראות בה יותר עצמאית משכירה.

בית הדין לעבודה הדגיש כי הזוג ניהל שני חשבונות, חשבון על שם האישה "להוצאות הבית" וחשבון על שם הבעל שהוגדר "חשבון העסק". מחשבון העסק הועברו מדי פעם הפקדות לחשבון האישה בעבור "משכורות". עם זאת, רק לאחר ביקורת של המוסד לביטוח לאומי, הבעל החל להעביר לאישה "משכורות מסודרות".

לדבריו, הוא פעל כאמור בעקבות ייעוץ משפטי שקיבל מרואה חשבון. עם זאת, הוכח כי משכורתה של האישה הייתה תלויה באופן ברור בהכנסות העסק. האישה העידה בפני חוקר הביטוח הלאומי כי הסכום שהועבר לחשבון הבנק שלה היה "תלוי בהוצאות שהיו באותו החודש". למעשה, האישה קיבלה מדי חודש "משכורת" בסכום משתנה של בין 4,500 שקלים ל-10,000 שקלים. דהיינו, לא היה מדובר במאפיינים של שכר ריאלי ורגיל.

בית הדין לעבודה מצא גם העדר התאמה בין תלושי השכר שהוצגו בפניו לגבי התובעת, לבין תדפיסי תנועות חשבון הבנק שלה. משמע, תלושי השכר היו פיקטיביים ובלתי מהימנים. זאת ועוד, משכורתה השתנתה בין תלוש לתלוש באופן משמעותי (סכומים משתנים כגון 2,500, 4,000, 5,000, 1,700). מגרסאותיהם של התובע והתובעת, עלתה אפוא תמונה כי שכרה של האחרונה נקבעה "בצורה שרירותית, בהתאם לכמות ההזמנות והרווחים שהיו בעסק, כאשר ההוצאות האישיות של בני הזוג והמשפחה התערבבו פרק זמן ממושך עם השכר". כמו כן, הוכח כי שעות עבודתה של התובעת בעסק לא היו קבועות והשתנו מיום ליום.