זכאות למימון של קופת חולים טיפולי פוריות לגבר עקר

דרגו את המאמר

 

גבר הלוקה בעקרות, זכאי למימון טיפולי ההפריה בגופו ובגופה של רעייתו, גם אם אינה מבוטחת בקופת החולים ואינה תושבת ישראל. כך פסק בית הדין הארצי לעבודה (השופטים: נילי ארד, הנשיא סטיב אדלר, השופט עמירם רבינוביץ ונציגי הציבור מר שלום חבשוש ומר ישראל בן יהודה;  עע 141/07).

 

 

המערער לוקה בעקרות, הגיש תביעה נגד שירותי בריאות כללית – קופת החולים בה הוא מבוטח, למימון טיפולי הפריה חוץ-גופית, להם הוא זכאי לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. משרד הבריאות תמך בתביעת המערער. בתגובתה הודיעה הקופה כי המערער בלבד זכאי למימון טיפולי ההפריה מתוקף היותו חבר הקופה ובמסגרת סל הבריאות. לא כן אשתו, שאינה אזרחית ותושבת ישראל ואינה מבוטחת בקופה. על כן הוצע למערער לשלם עבור טיפולי ההפריה שתבצע הקופה גם בגופה של אשתו.

 

תביעה שהגיש המערער נגד קופת החולים למימון מלוא וטיפולי ההפריה גם בגופה של אשתו נדחתה על ידי בית הדין האזורי בבאר שבע. בית הדין הארצי קיבל את הערעור, תוך שקבע, כי דרישת "התושבות" מבת הזוג שאינה עקרה, אינה רלבנטית, כל עוד המערער - המבוטח שהוא בלבד הלוקה במחלה זכאי לטיפולים מכוח חוק הבריאות ובמסגרתו.

 

 

משנמצא החולה זכאי למלוא מימון טיפולי ההפריה על פי הוראות חוק ביטוח בריאות, קמה זכותו שבדין כלפי קופת החולים למימון טיפולי הפריה חוץ-גופית בגופו ובגופה של בת זוגו שאינה עקרה, בהיותה שותפה מלאה והכרחית לאותם טיפולים - עד למצב תקין של טרום הוֹרוּת.

 

נקבע כי החלטת הקופה שתוצאתה צמצום זכאותו החוקית של המערער לכדי טיפול רפואי בגופו בלבד, אינה מתיישבת עם הוראות חוק ביטוח בריאות ועם הפרשנות התכליתית להוראות אלה. מניעת מימון טיפולי הפריה חוץ-גופית בבת זוגו "הבריאה" של המבוטח, בשל כך בלבד שאינה תושבת ישראל, פוגעת בזכותו החוקית הגרעינית של המערער, למימון טיפולים אלה בשלמותם, על בסיס חוק ביטוח בריאות ובמסגרתו.

 

 

מסקנת הדברים היא, כי כאשר בן הזוג הלוקה בעקרות מבוטח כדין וזכאי לטיפולי פוריות, מכוח חוק ביטוח בריאות ובמסגרתו - חיוב הקופה במימון טיפולי הפוריות במלואם, לרבות בגופה של בת הזוג שאינה תושבת - נכון וצודק ותואם את ערכי החברה בישראל.

 

 

בפסק דין רחב יריעה עמדה השופטת נילי ארד על זכות היסוד החוקתית להוֹרוּת, לאורה נבחנת פרשנות הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שעניינן בזכאותו החוקית של המבוטח לטיפולי הפריה חוץ-גופית ומימונם, בגופו הוא ובגופה של בת זוגו, בהתאם להתוויה ההולמת את מחלת העקרות ממנה הוא סובל.

 

הנשיא סטיב אדלר הטעים, כי בית הדין לעבודה מוסמך להעניק למבוטחים זכויות שנקבעו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ואינו מוסמך לזכות אדם בטיפולים או בתרופות, מבלי שקיים מקור בחוק. בענייננו, מקור הזכאות למימון טיפול ההפריה החוץ-גופית, הוא בחוק ביטוח בריאות ממלכתי בלבד. אישה השוהה בארץ באופן בלתי חוקי, אינה זכאית לזכויות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מעמדה כאשת אזרח ישראל אינו מזכה אותה בזכויות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. תחולתו של החוק על הבעל אינה מזכה את אישתו בזכויות של תושבת.

    

על בסיס הפרשנות לחוק הבריאות, עמד בית הדין הארצי, בין היתר, על עיקרים אלה:  חזקת השותפות בהוֹרוּת בשני בני הזוג אף בשלב של טרום הוֹרוּת אשר לאורה ובמסגרתה באה לידי ביטוי מחויבותו של בן הזוג שאינו סובל מעקרות כלפי בן זוגו העקר, כשותפו ושלוחו למימוש זכותם המשותפת של בני הזוג להוֹרוּת; תרומת בני הזוג להליך ההפריה החוץ-גופית כאשר נתינת הזרע או הביצית מהווים תחליף למחלת העקרות ממנה סובלים בני הזוג, או אחד מהם.

 

ככל שהעקרות מצויה בגבר, בת זוגו התורמת ביצית להפריה מסכימה להתערבות פולשנית רפואית בגופה, אף שאינה מפיקה תועלת בריאותית פיסית מ"תרומתה" ולמרות הסיכונים לפגיעה בבריאותה; אין מדובר כלל בהוספת שירותים לסל הבריאות, ללא מקור מימון, או בשירות רפואי שלא לפי ההתוויה הרפואית לה נועד. על כן נדחו טענות הקופה בנוגע לשיקולי מימון וחריגה מתקציב, כמצדיקים מימון הטיפולים בגופו של המערער בלבד; תימוכין לכך שטיפולי ההפריה מהווים מסכת טיפולית אחת וכוללים מימון בבן הזוג שאינו עקר נמצא בזכאות למימון טיפולים דומים של תרומת איברים ופונדקאות.