האם גביית חובות על ידי המוסד לביטוח לאומי יכולה להתיישן?
| דרגו את המאמר |
|
התיישנות הליכי גבייה – ביטוח לאומי
בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסיקתו לא אחת כי הקשר בין המוסד לביטוח לאומי, ובין מבוטחיו, קיים מכוח החוק ולא מכוח התחייבות ו/או חוזה. אי לכך, גביית דמי ביטוח לאומי הינה כגביית מס אשר מבצעת לאור הוראות פקודת המיסים. לפיכך, חוק ההתיישנות איננו חל על חובות הנוגעים לדמי ביטוח משום שלא מדובר ב"זכות תביעה" על פי חוק ההתיישנות.
במסגרת שתי החלטות אשר ניתנו לאחרונה על ידי בתי הדין לעבודה, ואשר דנו בסוגיית ההתיישנות בנוגע לגביית חובות על ידי הביטוח לאומי, נקבע כי תיתכן התיישנות גם במקרים כגון דא.
קראו עוד בתחום:
- הכנסה רעיונית מנכס מקרקעין ושלילת זכאותו של מבוטח להבטחת הכנסה
- ועדה רפואית לעררים הפחיתה את הנכות - ערעור לבית הדין לעבודה
- קשישה איבדה חלק מקצבת הזקנה בגין קיום קשר של ידועים בציבור
- קבלת ערעור על החלטה שהתקבלה בועדה לביטול חובות בביטוח לאומי
מדובר בשני הליכים אשר במסגרתם המבוטחים טענו כי היות והביטוח הלאומי שקד על שמריו ולא פעל לגבות את דמי הביטוח במשך שבע שנים, הוא לא היה יכול יותר לפעול באיחור כה רב לגבייתם.
בתי הדין לעבודה, בסטייה מהפסיקה המנחה, קיבלו את טענות המבוטחים והחילו על הליכי הגבייה את חוק ההתיישנות. השופטים הסתמכו בפסקי הדין הנ"ל על פסק דין אשר ניתן ביוני 2010 בבית המשפט העליון ברע"א 187/05 – נעמה נסייר נגד עיריית נצרת. בעניין נסייר, נקבע כי גם הליכי גבייה מנהליים של הרשות המקומית, אשר נעשים מכוח פקודת המסים (גביה), הינם "תביעה לקיום זכות" אשר נכנסת בגדרו של חוק ההתיישנות. אי לכך, נקבע כי ניתן להעלות כנגדם טענת התיישנות מכוח לשון חוק ההתיישנות ותכליתו.
בתי הדין לעבודה ערכו בשני המקרים הנ"ל הקבלה בין הרשות המקומית ובין המוסד לביטוח לאומי. נקבע כי לא היה הבדל ענייני בין המקרים וזאת משום שגם כאן וגם כאן בוצעו הליכי גבייה לפי פקודת המסים. כמו כן, בפסקי הדין הודגש כי גם הליכי הגבייה של הביטוח הלאומי "נועדו לאפשר לרשות לפעול לטובת ציבור האזרחים באמצעות תקבולי מסים". יש להדגיש כי באחד המקרים התביעה התקבלה בבית הדין לעבודה גם מחמת טעם נוסף – לא הוכחו חובות כלשהם על שמו של התובע. יצוין גם כי המוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור על פסקי הדין הנ"ל ואלו עומדים ותלויים.
