גמלה רטרואקטיבית לילד נכה הסובל מאוטיזם, ממתי?
| דרגו את המאמר |
|
האם יורחב הכיסוי הרטרואקטיבי לילדים הלוקים באוטיזם?
בית המשפט העליון קבע, בפסק דין אשר ניתן על ידו, כי ייתכן ושר התמ"ת צריך להשתמש בסמכותו על מנת להרחיב את הגמלה הרטרואקטיבית מביטוח לאומי המשולמת לילדים הלוקים באוטיזם. פסק הדין הנ"ל ניתן על ידי השופטת מרים נאור, ובהסכמתם של השופטים חיות ורובינשטיין. מדובר בדחיית ערעור של קטין אשר נולד בשנת 1999 ואובחן כלוקה באוטיזם.
קראו עוד בתחום:
- תביעה בעניין זכאות לקצבה רטרואקטיבית מביטוח לאומי
- תשלומים רטרואקטיביים לאחר שלילת תגמולים בגין סירוב לעבור בדיקה רפואית
לקותו של האחרון התגלתה, על פי החלטתה של וועדת עררים לעניין ילד נכה במוסד לביטוח לאומי, רק בסוף שנת 2001. הוריו של הקטין הגישו בקשה לקבלת גמלה, אך הביטוח הלאומי אישר את הגמלה באופן רטרואקטיבי רק בעבור 12 החודשים שלפני הגשת התביעה, בשנת 2004.
ההורים ערערו על החלטת הביטוח הלאומי וביקשו לקבל את הגמלה ממועד אבחון הלקות. בית הדין לעבודה דחה את התביעה, וכך גם נדחה ערעורם של ההורים והקטין בבית הדין הארצי לעבודה. אי לכך, ההורים הגישו בשם בנם עתירה לבג"צ.
פנייה לשר התמ"ת
בית המשפט העליון דחה את העתירה אך הפנה פנייה לשר התמ"ת לבחון אפשרות של הסדרת הגמלה הרטרואקטיבית לילדים נכים, כבר ממועד אבחון הלקות. יודגש כי בפסק הדין בבית הדין הארצי הוסבר כי חסימת הגמלה באופן רטרואקטיבי מעבר ל-12 חודשים מיום הגשת התביעה הינה בעלת היגיון וזאת משום שעל פי רוב תביעה זו מוגשת מהיום בו צרכיו של הילד הופכים לנטל כלכלי על ההורים. דהיינו, הנטל הכלכלי הקשה, והצורך בגמלה, איננו קם עם גילוי הלקות אלא עם המועד בו הוא הפך לכה כבד עד כי ההורים מבקשים לקבל גמלה מהמל"ל. דהיינו - מועד גילוי עילת הגמלה.
השופטת חיות, כפי שצוין לעיל, הצטרפה לדבריה של השופט נאור וקבעה כי יש לדחות את העתירה. עם זאת, היא הוציאה כאמור קריאה לשר התמ"ת לבחון אפשרות של הרחבת הזכאות הרטרואקטיבית לילדים הלוקים באוטיזם לגמלה. "חרף תוצאת פסק הדין, ולמרות שלא מדובר בעניין אשר יועיל לעותר דכאן, אינני מבינה מדוע שר התמ"ת לא עשה שימוש בסמכות אשר נתונה לו לקבוע תקופות קודמות שונות ובכלל תקופות אשר עולות על 12 חודשים", כתבה חיות בחוות דעתה בפסק הדין, "וזאת בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו".
