האם משרד החינוך אחראי לפציעה של תלמיד במהלך תרגיל בבית הספר?

דרגו את המאמר

פיצויים בעקבות תאונה בבית הספר במהלך תרגיל להתמודדות עם רעידות אדמה

תא (י-ם) 6383-09

האם תלמיד בית ספר אשר נפצע בגין שברי זכוכית שהיו מפוזרים על אדמת חצר בית הספר יהיה זכאי לפיצויים? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט השלום בירושלים. מדובר בתביעה אשר הוגשה על ידי צעיר יליד 1987 כנגד משרד החינוך, ועמותת "אור תורה סטון" אשר הפעילה את בית הספר.

      קראו עוד על תאונות תלמידים:

• תלמידים בג'נין נפגעו בגין התפוצצות רימון, האם רשלנות המדינה?
• האם מורה אחראי לנזקים שנגרמו לתלמיד בכיתתו במהלך קטטה כאשר הוא בחדר?
• תאונה בגן ילדים - 200,000 שקלים פיצויים
• האם ילד אשר נפגע בקייטנה במהלך גלישה במגלשה מתנפחת יזכה לפיצויים?

על פי התביעה, בנובמבר 2005, התקיים בבית הספר "תרגיל רעידת אדמה" אשר במסגרתו הוצאו התובע ותלמידים נוספים מכיתות הלימוד אל שטח פתוח בחצר בית הספר. התלמידים רוכזו באזור זה. במהלך חזרתם לכיתה, התובע מעד והחליק על אדמה רטובה ובוצית. כתוצאה מהנפילה, התובע נפצע משברי זכוכית שהיו מפוזרים על אדמת החצר. התאונה גרמה לתובע לנזקים משמעותיים כגון קרעים בגידים אשר מכופפים את אחת מאצבעותיו. על פי חוות דעת רפואית מטעמו, הוא נותר כאשר הוא סובל מנכות צמיתה בשיעור של כ-8.5%.

משרד החינוך כפר בחבותו וטען כי האירוע היה "בלתי צפוי" ו/או "בלתי ניתן למניעה". העמותה אשר הפעילה את בית הספר טענה אף היא כי אין היא חבה בפיצויים לתובע, וזאת משום שהתאונה אירעה בשל "אשמתו של התובע שעה שלא שם ליבו לאן הוא הולך".

עוולת הרשלנות, מהי?

בית המשפט נדרש לבחון את התביעה לאור שאלת האחריות ועוולת הרשלנות. עוולת הרשלנות הינה עילת תביעה נזיקית אשר מקורה בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין. יסודותיה של העוולה מפורטים בסעיפים אלה והם כוללים:

• קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית.
• הפרתה של חובה הזהירות הקונקרטית.
• גרימה של נזק.
• קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק.
   

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי לא יכולה להיות מחלוקת שהתקיימה בין הצדדים – תלמיד ומשרד החינוך – חובת זהירות מושגית. כמו כן, היות והתובע נפגע במהלך יום לימודים, ובעת תרגיל רעידות אדמה, התקיימה גם חובת הזהירות הקונקרטית. חובתו של משרד החינוך כלפי תלמידים באה לידי ביטוי בשורה ארוכה של פסקי דין אשר עסקו בתחום זה.

לדוגמא, בת.א (מחוזי-י-ם) 2074/00 ש.קטין נ' בית הספר כנסת יהודה ומשרד החינוך נאמר – "חובתו של משרד החינוך כלפי ציבור התלמידים נגזרת מהזכות לחינוך ועל משרד החינוך לדאוג כי התלמידים ילמדו במוסדות בטוחים ובטיחותיים. משמע כי גם משרד החינוך מכיר בחובתו כלפי התלמידים לבטחם מפני סיכוני פגיעה בהיותם במשמורת ובפיקוח בית הספר בו למדו".

משרד החינוך התרשל ויפצה

במקרה דנן, בית המשפט ציין כי הייתה על משרד החינוך החובה לדאוג כי התלמידים ילמדו במוסדות בטיחותיים ובטוחים וזאת בהתחשב בעובדה שתוכננה תרגולת רעידות אדמה. הממונה על החינוך העל תיכוני בעירייה אף העידה במהלך המשפט כי התרגיל היה מתואם עם משרד החינוך והקב"טים העירוניים של הרשות פעלו בשיתוף פעולה עם עוזרי הבטיחות בבתי הספר.

בית המשפט ציין כי משרד החינוך גם הפר את חובת הזהירות הקונקרטית במקרה דנן. אכן, צוין כי אין להטיל על משרד החינוך את האחריות הרחבה לכל ליקוי בבתי הספר ברחבי הארץ. עם זאת, במקרה דנן, בו התרגיל נקבע ותואם עם משרד החינוך, חלה על המשרד חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע. לדוגמא, משרד החינוך היה צריך להעביר לאחראים הוראות ספציפיות לגבי מקום הכינוס האידיאלי, התייחסות לביצוע התרגיל (למשל, תוך התחשבות במזג האוויר) וכדומה. כמו כן, משרד החינוך לא העביר הוראה מפורשת לסרוק את מקום הכינוס ולסלק ממנו "מפגעים בטיחותיים".