תביעה אישית נגד מומחה רפואי בביטוח לאומי, האמנם?

דרגו את המאמר

תביעה נגד רופא אשר ישב בועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי

על מנת לקבל זכאות לתגמולים מהביטוח הלאומי, נדרש המבוטח לעבור ועדות שונות. בועדות אלו יושבים מומחים בנושאים בריאותיים, פסיכיאטריים ופסיכולוגיים. לעיתים, הועדה קובעת החלטה שאינה עולה בקנה אחד עם רצון המבוטח בהתבסס על דעת מומחה. במקרים אלו, באפשרותו של המבוטח לערער על החלטה זו. אולם, לעיתים, פונה המבוטח למסלול אחר ומגיש תביעה כספית כנגד קביעת המומחה.

במקרה דנן, התובע הגיש תביעה נגד פסיכיאטר שסיפק חוות דעת למוסד לביטוח לאומי. התובע טען כי הפסיכיאטר הסתמך על מסמכים אשר הוגשו לו והגיע למסקנה מוטעית לפיה הוא לא סיים את שירותו הצבאי. התובע טען כי לשם הוכחת העובדה לפיה הוא סיים את שירותו הצבאי, נאלץ הוא להשקיע כסף בשכירת עורך דין אשר יאמת את גרסתו. פעולה זו,

לטענת התובע, מעבר לעלויותיה הגבוהות, גרמה לעיכוב בטיפול תביעתו במוסד לביטוח לאומי ולכן על הנתבע לפצותו. התובע העמיד את סכום תביעתו על סך של 17,000 ₪.  התובע הוסיף כי אין הוא מתנגד לתוצאה אליה הגיעה הוועדה אלא כי כבודו נפגע בכל הקשור לעניין שירותו הצבאי תוך הכפשת שמו.

מנגד, הנתבע ביקש לדחות את התביעה על הסף. לגישתו, קיימת לו חסינות מכוח היותו בעל תפקיד בוועדה רפואית אשר ממלאת תפקיד מעין שיפוטי בהתאם לסעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995. גם לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קיימת לו חסינות.

דיון

בית המשפט ציין כי בכתב התגובה מטעמו של התובע, לא הייתה התייחסות עניינית לטענת הנתבע בדבר חסינותו. התובע שב וחזר על טענותיו בדבר פגיעה בכבודו וטען כי מאחר והנתבע לא נהג בהגינות, אין הוא חוסה תחת החסינות המוענקת לגוף מעין שיפוטי. מנגד, הנתבע ביקש למחוק את התביעה על הסף וזאת מכוח תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי לפיה אם התובענה נעדרת עילה, ניתן למחקה על מנת שלא לנהל הליך סרק.

תקנה 100 מציינת רשימת עילות בהתקיימם ניתן למחוק תובענה על הסף, אך בית המשפט שב והזכיר כי רשימה זו אינה סגורה והוא רשאי במסגרת סמכותו הטבעית, להורות על מחיקת תביעה גם אם מדובר בעילה שאינה רשומה בתקנות. זאת יש לעשות רק במקרים חריגים, בהם לא ניתן לתקן את המצב. היו מקרים, בהם הורה בית המשפט על מחיקת תביעה גם אם הוכיח התובע את כל העובדות אך לא יכול היה לקבל את הסעד המבוקש.

במקרה דנן, בית המשפט קיבל את בקשת הנתבע והורה על מחיקת התביעה. החלטה זו התקבלה לאור העובדה כי בית המשפט קבע שמדובר בתביעה ללא עילה ושאינה ניתנת לתיקון. כלומר, בית המשפט מצא טעם בטענת הנתבע לפיה פעולותיו אשר נעשו במסגרת תפקידו כפסיכיאטר מטעם המוסד לביטוח לאומי, נופלות לגדר החסינות המוענקת למבצע פעולה מעין שיפוטית.

פעולה זו נקראת "חסינות מעין שיפוטית". הדיון במהות פעולה מעין שיפוטית בפסיקה הינו רחב, והשאלה מהי בדיוק פעולה כזו עלתה פעמים רבות. הגדרת פעולה זו בפסיקה היא רחבה ואינה חד משמעית. לא פעם עלתה השאלה היכן הקו המפריד בין תחולת או אי תחולת סעיף 8 לפקודת הנזיקין לעניין חסינות בפעולה מעין שיפוטית.

הגישה הנהוגה בפסיקה היא שכדי שתחול החסינות, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים. תנאים אלו הם כי הפעולה המבוצעת על ידי עובד ציבור או הגוף הציבורי תחשב כפעולה שיפוטית לפי דיני הנזיקין, וכי ההליך במסגרתו מבוצעת הפעולה הוא הליך דמוי הליך שיפוטי. בענייננו, נקבע כי פעולת הנתבע עונה לתנאי המבחן ולכן הוא חוסה תחת סעיף 8 לפקודת הנזיקין ויש לו חסינות.

לסיכום,

בית המשפט דחה את התביעה תוך הדגשה כי דרך זו אינה הדרך הנכונה לתקוף את החלטת הנתבע במסגרת הוועדה. גם אם נגרם לתובע עוול, אין זה נכון וראוי שהוא יתוקן על ידי הגשת תביעה כספית לבית המשפט כנגד חברי הוועדה המכהנים בה מכוח חוק. הדרך הנכונה היא על ידי ערעור ולא על ידי ניסיון להפחיד את חברי הוועדה בניסיון להשפיעה על החלטותיה.