גימלת שמירת הריון כאשר עובדת עזבה מקום אחד מתוך שלושה

דרגו את המאמר

חישוב גמלת שמירת הריון – שלושה מקומות עבודה

נשים רבות נאלצות להיכנס למשטר רפואי של שמירת הריון וזאת בשל הצורך לשמור על העובר ועל בריאותו. חוק הביטוח הלאומי קובע כי נשים אשר בעקבות שמירת הריון נאלצו לעזוב את עבודתן, זכאיות לגמלת שמירת הריון. גמלה זו משולמת לעובדת כל אימת שנשקפת סכנה לה או לעוברה אשר נובעת מההריון. מטרתה של הגמלה הינה לפצות את האישה על אובדן ההשתכרות בגין שמירת ההריון.

      שיעור הקצבה היומי בגמלה זו מחושב על פי אחד משני התנאים הבאים (לפי הנמוך):

• הסכום הבסיסי לחישוב קצבאות לחודש כאשר הוא מחולק ב-30 – כיום, 275 ₪.
• שכרה של האישה אשר חייב בדמי ביטוח לאומי בשלושת החודשים אשר קדמו להפסקת העבודה עקב שמירת הריון, וזאת כאשר הוא מחולק ב-90.

כיצד תחושב גמלת שמירת הריון המגיעה לטכנאית רנטגן כאשר האחרונה הייתה מועסקת בטרם יציאתה לשמירת הריון בשלושה מקומות עבודה שונים? מהו משקל הכנסותיה האחרות של התובעת במקרה זה? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה.

מדובר בעובדת אשר נאלצה לצאת לשמירת הריון בגין החשיפה לקרינת הרנטגן המסוכנת. אי לכך, הגישה הטכנאית תביעה לגמלת שמירת הריון מהביטוח הלאומי. בין התובעת לבין הביטוח הלאומי התעוררה מחלוקת באשר לאופן חישובו של שיעור הגמלה היומי. בית הדין האזורי לעבודה חישב את הגמלה על פי אחוז הפסד ההשתכרות. שני הצדדים לא היו מרוצים מהחלטת בית הדין וערעורים מקבילים הוגשו לבית הדין הארצי.
 

בית הדין הארצי קובע - העבודות האחרות לא משנות את אופן חישוב הגמלה

המוסד לביטוח לאומי טען כי בעת חישוב הגמלה יש לקחת בחשבון את הכנסותיה של העובדת ממקומות עבודתה האחרים. לטענת המל"ל, לא יהיה זה נכון לפסוק לתובעת גמלה באופן כזה שבצירוף הכנסותיה ממקומות עבודה אחרים היא תשתכר מעל לתקרה המקסימאלית לגמלת שמירת הריון. אי לכך, המוסד לביטוח לאומי טען כי יש לקבוע את הגמלה בהתאם להפרש שבין הגבול המקסימאלי לתשלום היומי לבין השתכרותה של התובעת מהמקומות האחרים.

טכנאית הרנטגן טענה, לעומת זאת, כי יש לחשב את הגמלה בהתאם להפסד ההכנסה ממקום העבודה אותו נאלצה לעזוב לשם שמירת ההריון, וזאת ללא קשר להכנסותיה ממקומות אחרים.

      קראו עוד בתחום:

• מעמדו של אישור רפואי בנוגע לגמלת שמירת הריון
• אישור רפואי מטעם רופא פרטי - האם עילה לקבלת גמלת שמירת הריון

בית הדין הארצי קבע כי יש לקבל את טענותיה של התובעת ולקבוע כי תכליתה של גמלת שמירת ההריון הינה להוות תחליף להכנסתה הקודמת של העובדת וזאת עד לתקרה מקסימאלית. בפסק הדין נכתב כי החוק איננו מתייחס כלל למקומות עבודה אחרים אלא למקור ההכנסה אשר נפגע בגין שמירת ההריון בלבד. כמו כן, בנוגע להגבלה הקבועה בחוק, מדובר בסכום הגמלה אשר תשולם בפועל ולא בהכנסה הכוללת.

לפיכך, בית הדין לעבודה קבע כי התובעת תהיה זכאית לגמלת שמירת הריון בשיעור ההכנסה ממקום העבודה אותו נאלצה לעזוב, וזאת ללא קשר למקומות העבודה האחרים, ועד לתקרה המקסימאלית הקבועה בחוק.