אחריות מורה תורן לשלומם של תלמידים במקרים של תאונות בית ספר

דרגו את המאמר

אחריות מורים לתאונה אשר התרחשה בבית ספר

האם בית ספר אחראי להציב מורים תורנים בעמדות מפתח ובכך להתמודד עם תופעה של תאונות תלמידים? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט השלום במסגרת תביעת רשלנות כנגד בית ספר במגזר הערבי.

עוולת הרשלנות מורכבת משלושה יסודות – אשם (חובת הזהירות הקונקרטית, חובת הזהירות המושגית, והתרשלות), נזק וקשר סיבתי ביניהם. הדין קובע כי בית ספר, הנהלתו ומשרד החינוך, אחראים לבטחונם ולשלמות גופם של התלמידים במוסד החינוכי. מחובתם של אלו למנוע פגיעה בתלמידים בשעות השיעורים וההפסקה. חובה זו זהה לחובת ההורה ועל בית הספר לקיים רמה גבוהה ביותר של בטיחות להבטחת שלום התלמידים.
 

התובע, יליד 1983, נפגע במהלך חודש נובמבר 1996, כאשר היה תלמיד בכיתה ז', בבית ספר בעיר מגוריו. התאונה בה היה מעורב התובע הייתה בגרם המדרגות של בית הספר בדרך של כניסת התלמידים לכיתות הלימודים. כתוצאה מתאונה זו, נפגע התובע וידו נשברה.

לטענת התובע, נפל הוא במדרגות בית הספר וזאת בזמן שהתלמידים היו בנהירה בדרכם אל כיתות הלימוד. לדבריו, התאונה התרחשה כתוצאה מדחיפות וצפיפות ובשל אי נוכחות של מורה תורן במקום. התובע תיאר כי לאחר ששניים מחבריו עזרו לו לקום, הוזעק למקום מורה אשר הורה לו לחזור לביתו ללא ליווי. לטענתו, רק לאחר שחזר לביתו בגפו, לקח אותו אביו לקופת חולים וידו הושמה בגבס.

משרד החינוך טוען - איננו אשמים

משרד החינוך הכחיש את טענותיו המהותיות של התובע אשר ביסוד עילת תביעתו – הן בנוגע לשאלת האחריות והן בנוגע לשאלת הנזק. לטענת המדינה, התביעה הוגשה בשיהוי רב, ארבעה ימים בלבד לפני חלוף תקופת ההתיישנות, וזאת חרף כך שעובדות התביעה היו ידועות לתובע במשך כל השנים הללו.

      קראו עוד בתחום:

• ילד בגן יזכה לפיצויים בגין נכות ונזקי גוף שנגרמו לאחר עקיצת עקרב בטיול בגן
• נער טבע בבריכה במהלך קייטנה - כיצד תחולק האחריות בנזיקין?
• ביטוח תאונות אישיות ללא סייג לתלמידים - חובה המוטלת על מועצה מקומית
• פיצויי למורה בגין נזק גוף אשר נגרם כתוצאה ממעשה קונדס

נטען עוד כי המדינה אינה נושאת באחריות לתאונה שכן היא מילאה את חובותיה והתחייבויותיה כלפי התובע והיא אינה אשמה בקרות התאונה המצערת. המדינה הוסיפה כי יש להטיל אשם תורם בשיעור גבוה על התובע ולשים לב לכך שהנזקים הנתבעים הינם מוגזמים, מופרכים, בלתי ניתנים לצפייה ומשוללי כל יסוד.

האם התאונה התרחשה?

בשלב הראשון, בית המשפט בחן את המחלוקת בנוגע להתרחשות התאונה - היה או לא היה? התובע העיד בנוגע להתרחשות התאונה – נסיבותיה, סיבותיה, ותוצאותיה – בכתב ובעל פה. התובע אף הביא עדים שהינם חברי ילדות שלו שהיו עימו במועד התאונה. בכתב התביעה נטען כי העבודה שמדובר במעבר מסוכן קיבלה ביטוי מהנהלת בית הספר רק יום למחרת התאונה כאשר הוצבו במקום שני מורים תורנים.

המדינה טענה כי עדי התביעה אינם מהימנים ובמיוחד עדותו של התובע. עם זאת, טענות אלו נדחו בבית המשפט. בפסק הדין נכתב כי על פי התרשמות ישירה מהעדים, ובהתחשב בזמן הרב שחלף מאז התאונה, עדות התובע וחבריו הייתה אמינה וסבירה.

השופט ציין כי למרות שנפלו בעדויותיהם של אלו מספר תמיהות ואי דיוקים, לא מדובר בדברים היורדים לשורשו של עניין ומעלים ספק בנוגע להתרחשות התאונה. זאת ועוד, התובע נקב בשמו של המורה אשר נקרא למקום לאחר התאונה. אי הבאת המורה לעדות בבית המשפט, דבר אשר היה עניין שבשליטת המדינה, עמד לנתבעת לרועץ.

האם בית הספר התרשל?

לעניין רשלנותו של בית הספר, וכפועל יוצא מכך של משרד החינוך, נשאלה השאלה – האם הנתבעת הייתה יכולה לצפות מראש את התרחשות התאונה וגרימת הנזק לתובע. בית המשפט קבע כי יש להשיב על שאלה זו בחיוב.

בפסק הדין נכתב כי תלמידים רבים ירדו במהירות במדרגות המדוברות ובמקום נוצרה צפיפות רבה והיו דחיפות בין הילדים. בניגוד למצופה ממנה, הנהלת בית הספר לא הציבה במקום מורה אחראי אשר יכול היה לפקח על הירידה המסודרת של הילדים במדרגות.

היה על הנהלת בית הספר לצפות שמצב זה עלול להוות סכנה ממשית לשלום התלמידים, לשלמות גופם ולביטחונם. כאמור, מוטלת על בית הספר חובת הזהירות וזאת מכוחה של החובה להשגיח על התלמידים מגורמים חיצוניים ופנימיים כאחד.

בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה דנן היה על הנתבעת לצפות את התרחשות התאונה ונזקי התובע. באי עמידה בנטל זה, הפרה הנתבעת את חובותיה והתרשלה כלפי התובע.

זאת ועוד, גם לאחר שנפגע, נשלח התובע בגפו לביתו וזאת מבלי להעניק לו טיפול רפואי ראשוני, פיקוח או ליווי. לסיכום, בית המשפט פסק עבור התובע פיצויים בסך 20,000 שקלים בגין נזק בלתי ממוני, ו-5,500 שקלים עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.