תלמידים בג`נין נפגעו בגין התפוצצות רימון, האם רשלנות המדינה?

דרגו את המאמר

תלמידים נפצעו מרימון צה"לי אשר נמצא על ידי אחד מהם במחנה צבאי נטוש, האם אחריות המדינה?

הבסיס הצה"לי "ש-אנור", אותו הכירו היטב בעיקר לוחמי חטיבת הצנחנים, ננטש במסגרת תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה בשנת 2006. במסגרת תביעה אשר הוגשה על ידי ילדים פלשתינאים, תושבי מחנה הפליטים ג'נין, אשר הסתובבו במחנה הנטוש, נטען כי רימון אשר נמצא במקום גרם לפיצוץ בכיתה בבית ספר תיכון בג'נין, ולפציעתם של עשרות תלמידים.

על פי כתב התביעה, אחד הילדים הביא את הרימון לכיתה והחפץ התפוצץ תוך שהוא גורם לנזקי גוף קשים לנוכחים. האם קיימת למדינה אחריות כלפי תלמידים אלה והאם עליה לפצותם? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט השלום בטבריה..
 

      קראו עוד בתחום:

• האם ילד אשר נפגע בקייטנה במהלך גלישה במגלשה מתנפחת יזכה לפיצויים?
• העדר כיסוי ביטוחי ונפילת קטינה במעון - פיצויים בסך 40,000 שקלים
• תאונה בגן ילדים - 200,000 שקלים פיצויים

התובעים, אשר היו בתקופה נשוא התובענה תלמידים בכיתה י' בבית הספר בג'נין, טענו כי באחד הימים הגיע תלמיד לכיתה כאשר בתיקו הרימון הקטלני. התלמידים התקבצו סביב התלמיד אשר מצא את הרימון, ולפתע התפוצץ החפץ וגרם להם חבלות של ממש. בעקבות הטענה כי מדובר ברימון צה"לי, טענו התובעים כי הם זכאים לפיצויים. לשיטתם, המדינה התרשלה כלפיהם בהשארת ציוד לחימה במחנה הנטוש. כמו כן, התובעים טענו כי על המדינה הנטל להוכיח כי לא מדובר ברימון צה"לי.
 

לא הוכח שמדובר ברימון צה"לי

בכתב ההגנה נטען כי לא מדובר ברימון צה"לי ולמדינה או לכוחות הביטחון לא הייתה כל שליטה על החפץ. אי לכך, קבעה המדינה, יש להותיר את נטל ההוכחה על התובעים. לטענת המדינה, התובעים, במשחקם עם הרימון, הסתכנו מרצון ומלוא האחריות נופלת עליהם. קל וחומר כאשר המחנה מגודר ומתוחם, ושלטים המזהירים מפני כניסה אליו נמצאים בכל מקום.

בית המשפט קבע כי התובעים לא הוכיחו שמדובר ברימון אשר היה שייך לצה"ל ו\או למדינה. כמו כן, בפסק הדין נכתב כי לא הוכח היכן נמצא הרימון ואין זה מן הנמנע שהרימון לא נמצא במחנה הצבאי כפי שנטען. זאת ועוד, נקבע כי גם אם לצה"ל הייתה שליטה באזור המדובר, הרי שמדובר באזור מלחמה בו רבים מהתושבים החזיקו נשק ונאבקו במאבק מזוין נגד כוחות הביטחון הישראלים.

במסגרת לחימה זו היו באמתחתם של המחבלים בג'נין אמצעי חבלה שונים כגון מטענים, רימונים, רובים וכדומה. לא ניתן לקבוע בוודאות כי הרימון המדובר הינו רימון אשר שייך לצה"ל, ולא חפץ מסוכן אחר שהיה שייך לכנופיות המחבלים במקום. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי יש לקבל את טענות המדינה לכך שהרימון אשר התפוצץ לא נמצא כלל בשימוש הצבא. השופטת הבינה לליבם של התובעים אך קבעה כי דין התביעה להידחות.