קצבת תלויים נשללה בעקבות יחסים ידועים בציבור עם בן זוג חדש

דרגו את המאמר

שלילת קצבת תלויים מאלמנה החיה עם ידוע בציבור

אישה אשר בעלה נפטר בשנת 1994 בעקבות תאונת דרכים שהייתה גם תאונת עבודה, קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי קצבת תלויים עבורה ועבור שלושת ילדיה הקטינים. כמו כן, האישה הגישה תביעה כנגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע. מכספי הפיצויים אשר נפסקו לטובתה בתביעה הנזיקית, בית המשפט לקח בחשבון את קצבת התלויים. למעשה, מסכום הפיצויים הופחת סך של כמיליון שקלים בגין קצבה זו.

היות ותאונת הדרכים הוכרה גם כתאונת עבודה, חברת הביטוח שילמה למוסד לביטוח לאומי סך של כ-790,000 שקלים בהתאם לסעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי. בשנת 1997, האישה הכירה אדם נוסף והשניים החלו לגור ביחד כעבור כשנתיים. ביולי 1997 נולדה להם בת משותפת. בשנת 2004, חוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי חקר את האישה וזו סיפרה לו שהיא גרה עם בן זוגה בביתה מאז שנת 1997. היא הסבירה לחוקר כי היא ובן זוגה גרים ביחד, יש להם חשבון בנק משותף והם מנהלים משק בית משותף.

      קראו עוד בתחום:

• עובד מעשן נפטר מסרטן ריאות גרורתי - האם מדובר בפגיעה בעבודה?
• גמלת שאירים לאלמנה אשר הייתה נשואה זמן קצר וידועה בציבור זמן ארוך
• האם אלמנה של חייל אשר התאבד בשירות מילואים זכאית לזכויות ממשרד הביטחון?
• שלילת קצבת שאירים מאלמנה לאחר תאונת עבודה

על יסוד הממצאים הנ"ל, הביטוח הלאומי החליט לשלול מהאישה, באופן רטרואקטיבי, את גמלת התלויים ששולמה לה מאז הולדת בתה. בעקבות שלילת קצבת התלויים, האישה הגישה תביעה כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי. בתביעתה, היא טענה כי היא לא הייתה ידועה בציבור של בן זוגה הנוכחי, וכן כי מצבו של האחרון קשה מבחינה כלכלית והוא איננו מסוגל לפרנסה. כמו כן, האישה טענה כי חלה התיישנות על קיזוז הגמלאות וציינה כי קבלת הכספים מחברת הביטוח במקביל לקיזוז, עלתה כדי עשיית עושר ולא במשפט.

האישה הוסיפה כי היא סבלה מאפליה לעומת אלמנות צה"ל, אשר חיות עם ידועים בציבור וממשיכות לקבל קצבאות של משפחות חללים. לטענתה, אם היא הייתה יודעת כי חייה עם בן זוג עלולים לפגוע בקצבאותיה, היא הייתה מכלכלת צעדיה אחרת.

שלילת הקצבה נעשתה כדין, אך לא מהמועד שנקבע

בית הדין לעבודה קבע, בהתאם לפסק הדין בעניין בוארון פינק (עב"ל 686/05 המוסד לביטוח לאומי – סמדר בוארון פינק), כי מבחינת זכותו של המוסד לביטוח לאומי לשלול קצבת תלויים, אין הבדל בין אלמנה שחזרה ונישאה לבין אלמנה החיה עם ידוע בציבור. כמו כן, נקבע כי אין צורך להוכיח כי לאלמנה ולבן זוגה יש רכוש משותף, ודי במגוריהם תחת קורת גג אחת למשך תקופה העולה על שנה לשם הכרה בהם כידועים בציבור (מבחינת המוסד לביטוח לאומי באשר לקצבת תלויים).

זאת ועוד, נקבע כי ניתן היה להכיר בבני הזוג כידועים בציבור גם על יסוד דברי האישה לחוקר.

במסגרת פסק הדין, נדחתה טענת האישה באשר להתיישנות זכותו של המוסד לתבוע גמלאות באופן רטרואקטיבי. הודגש כי לא חלים דיני ההתיישנות על יחסים שבין מבוטח למוסד לביטוח לאומי. עם זאת, נקבע כי המוסד לביטוח לאומי לא היה רשאי לשלול את הקצבה כבר משנת 1997 וזאת מחמת מספר טעמים:

1. למוסד לביטוח לאומי הייתה בזמנו מדיניות של אי שלילת קצבאות תלויים מאלמנות החיות עם ידועים בציבור. מדיניות זו השתנתה רק בשנת 2004. המוסד לביטוח לאומי ידע לכאורה על חייה של האלמנה עם בן זוגה כידועה בציבור כבר בשנת 2000, אך לא טרח ליידע אותה באשר ל"סכנה" האורבת לקצבתה.
2. לא היה די בהולדת הבת המשותפת כדי להכיר בבני הזוג כידועים בציבור. האישה ובן זוגה החלו לגור ביחד רק בשנת 1999. היות ומגורים משותפים יחשבו כעילה להכרה בבני זוג כידועים בציבור רק לאחר שנה, המל"ל היה רשאי לשלול את הקצבה החל משנת 2000 לכל המוקדם.
3. המוסד לביטוח לאומי לא הודיע לאישה על שינוי המדיניות, ולא הדגיש בפניה שעליה לעדכן אותו אודות שינויים במצבה האישי.

לסיכום,

בית הדין לעבודה קבע כי יהיה ניתן לשלול את הקצבה החל משנת 2007 בלבד. במסגרת פסק הדין, בית הדין דחה טענות נוספות אשר הועלו על ידי האישה. לדוגמא, נקבע כי העובדה שחברת הביטוח שילמה את התגמולים לביטוח הלאומי על פי קצבת התלויים עד לאריכות ימים, לא עלתה כדי עשיית עושר ולא במשפט. הודגש כי העניין היה צריך להיות מונח לפני בית המשפט שדן בתביעת הנזיקין. כמו כן, הלכה פסוקה היא כי לאחר שניתן פסק דין בתביעה נזיקית, על פי רוב אין משמעות להתפתחויות מאוחרות יותר.