תגמול נכה נצרך לנפגע פעולות איבה, הכיצד?

דרגו את המאמר

חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, הינו חוק אשר מטרתו לסייע לנפגעי פעולות איבה ולמי אשר יקיריהם נפגעו בפעולות איבה. סיוע זה ניתן על ידי תגמול נפגע אשר נגרמה לו נכות ונקבעה לו דרגת נכות, או תגמול בני משפחתו של חלל שפעולת איבה גרמה למותו.

התנאי המוקדם לתגמול זה הוא הכרה בפגיעה כפגיעת איבה. סעיף 2 לחוק התגמולים מקים חזקה שבדין לפיה כאשר אדם נפגע בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח כי מדובר בפגיעת איבה, יראו את המקרה כפעולת איבה כל אימת שלא הוכח אחרת. על פי סעיף 1 לחוק, ההכרה באירוע כפגיעת איבה, כמו גם ההכרה בקשר הסיבתי שבין פעולת האיבה לנזק, מצוי בסמכות רשות מאשרת. אדם אשר משיג על החלטותיה של "הרשות המאשרת" רשאי להגיש ערעור על כך לפני ועדת עררים.

תביעה לתגמול נפגע איבה מוגשת למוסד לביטוח לאומי. התנאים המוקדמים לאישור תביעה זו הינם הכרה מצד הרשות המאשרת בפגיעה בתור פגיעת איבה, והכרה במבוטח מצד המוסד לביטוח לאומי כנפגע על משמעותו בחוק התגמולים. במידה ותנאים אלו מתקיימים, רופא או ועדה רפואית אשר מתמנים לעניין זה קובעים את דרגת נכותו של הנפגע לפי תקנות הנכים שהותקנו מכוח חוק הנכים.

סוגי התגמולים, מכוח חוק הנכים וחוק התגמולים

נפגע איבה אשר הפגיעה הותירה בו נכות זמנית או צמיתה, זכאי לקבל תגמולי נכות. תגמולים אלו משולמים כגמלאות אשר אינן גבייתיות, מכוח חוק התגמולים ומכוח חוק הנכים, על ידי המוסד לביטוח לאומי. ישנם נפגעי איבה הזכאים לתוספות מיוחדות כגון תגמול למבוטחים מבוגרים או תגמולים לנכים קשים.

במקרה של מוות, משפחתו של הנפגע זכאית לתגמולים. חוק הנכים מוסיף וקובע כי נפגעי איבה זכאים גם לתגמולים מיוחדים אשר הזכאות והרמה שלהם נקבעים לפי שיקולים שיקומיים, תעסוקתיים וכמובן רפואיים. בין תגמולים אלו ניתן למצוא תגמול לנכה נצרך, תגמול לנכה מחוסר פרנסה ועוד.

      קראו עוד בתחום זה:

• רצח לאומני או רצח פלילי - תביעה להכרה בתור נפגע פעולות איבה

• פיצויים מהמדינה בעקבות התקף לב בזמן מלחמה, האמנם?
• המדינה לא תואשם ברשלנות עקב הריגת הנער הפלשתינאי

• עדכון התגמולים לנפגעי פעולות איבה

סעיף 4 ו-8 לחוק התגמולים קובעים כי דין נפגע פגיעת איבה כדין נכה לפי חוק הנכים. דהיינו, הוראות מסוימות אשר מוצאות ביטוי בחוק הנכים, חלות גם על נפגע איבה בשינויים המחוייבים. חוק הנכים מעניק סמכויות מהותיות ורחבות יריעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון כגון מינוי ועדה חקירה וקביעה לאישור תגמול נצרך.

סעיף 22 לחוק התגמולים קובע כי כאשר מדובר בפגיעת איבה, עניינו של המבוטח יונח לפדיון לפני פקיד התביעות כמשמעו בסעיף 298 לחוק הביטוח הלאומי (סעיף המגדיר את גדר סמכויותיו של האחרון). פקיד התביעות יידרש להחליט האם תינתן לתובע הגמלה, ובאיזו מידה. כמו כן, מוטל עליו לבחון את נכונות העובדות ותנאי הזכאות לגמלה. בנוסף על הסמכויות המוקנות לפקיד התביעות מכוח חוק הביטוח הלאומי,

המחוקק העניק לו במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה סמכות כשל קצין התגמולים בהתאם לנסיבות המקרה. פקיד התביעות בוחן את זכאותו של נפגע פעולת האיבה לתגמולים בעין, לרבות תגמול נצרך. החלטתו היא אפוא ההחלטה הקובעת. כמובן שהחלטה זו נתונה אף היא לביקורת, של בית הדין לעבודה.

כיצד נקבעת הזכאות לתגמול נצרך?

אמות המידה לזכאות לתגמול נצרך, והפרוצדורה להגשת בקשה זו, לא נקבעו בחוק הביטוח הלאומי או בחקיקת המשנה לחוק זה. אי לכך, נוצר אפוא חוסר חקיקתי כתוצאה מהעדר סדרי דין והשלמת החסר נעשתה על ידי המוסד לביטוח לאומי באמצעות מתן הנחיות מנהליות.

במסגרת הנחיות אלו נקבע כי הזכויות וההטבות אשר מוענקות לנפגעי פעולות איבה תהיינה מבוססות על הזכויות אשר להן זכאים חיילי צה"ל והמשפחות השכולות. בינואר 2010 הוציא המוסד לביטוח לאומי חוזר כללי אשר עסקה בסוגיה זו. החידוש בחוזר זה היה כי בניגוד לועדות משרד הביטחון, נפגעי פעולות איבה יוכלו לטעון טענותיהם בוועדה.

התנאים לקבלת תגמול נצרך

ישנם ארבעה תנאים (מצטברים) אשר דרושים לשם הכרה בנפגע איבה בתור נכה נצרך – נכות של 50% לפחות אשר בתוקף למינימום שנה אחת, הוכחה כי לנכה אין הכנסה המספיקה למחייתו (מחייה לפי החוק), בשל נכותו המוכרת הנכה אינו יכול להתשכר, ואין סיכוי סביר לכך שניתן יהיה בעתיד הנראה לעין לשקם את הנכה. תגמול נצרך הינו תגמול אשר מאושר ל-12 חודשים והוא ניתן להארכה עד כדי שלוש שנים. בטרם תאושר הארכה כאמור, יעמוד הנפגע בפני בחינה מחודשת בדבר קיום דרישות הנוהל.