יתרת זכות בחשבון הבנק בעת הגשת תביעה לקבלת גמלת הבטחת הכנסה

דרגו את המאמר

האם יתרת זכות חשבון בנק תימנע קבלת הבטחת הכנסה?

סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה מגדיר מהי הכנסה אשר יש להתחשב בה על פי החוק לצורך מתן גמלה. על פי החוק, הכנסה הינה אחד מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, אף אם היא לא הופקה, צמחה או נתקבלה בישראל. הכנסה כוללת גם סכומים אשר יראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם מדובר בנכס של ילדו של הזכאי אשר נמצא עמו, וגם אם לא מופקת מהנכס הכנסה בפועל.

נכס על פי סעיף זה הינו – רכוש, לרבות מיטלטלין או מקרקעין, וכל זכות או טובת הנאה (ראויות או מוחזקות), בישראל או מחוץ לישראל, וזאת למעט מיטלטלין אשר ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל. כמו כן, הכנסה איננה כוללת סכום אשר אינו מובא בחשבון (סכום כסף אשר אינו עולה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול ארבע, ולגבי מי שיש עימו ילד או בן זוג, סכום שאינו עולה על הסכום הבסיסי כפול שש).

בית הדין הארצי עמד בעב"ל 1010/04 המוסד לביטוח לאומי – זהבה עמר, על מטרתו של חוק הבטחת הכנסה. "חוק זה הינו חוק סוציאלי אשר מבוסס על אבני בוחן העוסקות בגובה הכנסתו ויכולתו של החייב להפיק הכנסה. למעשה, החוק נועד להבטיח רמה מינימאלית של הכנסה לאדם אשר אינו מסוגל לפרנס את עצמו או שהכנסתו פחותה מהרצפה שקבע לכך המחוקק".

לגבי מבוטחים בעלי נכסים מסוימים, החוק מחריג את זכותם לגמלה. על פי החוק, מבוטחים אשר יכולים באמצעות נכסים להשתכר את המינימום הקבועה אינם זכאים לגמלה. דהיינו, הציבור אינו חייב לתמוך באדם אשר יש לו רכוש ממנו ניתן להפיק הכנסה מינימאלית.

      קראו עוד בתחום:

• אי המצאת פרטים תביא לדחיית תביעה לקבלת הבטחת הכנסה
• תביעה נגד ביטוח לאומי בגין שלילת תושבות לאחר חתונה עם תושב שטחים
• הסתרת אינפורמציה מהמוסד לביטוח לאומי - גמלת הבטחת הכנסה
• שלילת הבטחת הכנסה מאברך בגין לימודים של שעתיים ביום בכולל, האמנם?

במקרה אשר הונח לפתחו של בית הדין לעבודה, טען המוסד לביטוח לאומי כי תביעתה של מובטחת לגמלת הבטחת הכנסה נדחתה וזאת משום שהאחרונה "קיבלה מדי חודש בחודשו, באופן קבוע, סכומי כסף גבוהים בסך אלפי שקלים". התובעת טענה, לעומת זאת, כי הואיל ויש לה בן יליד 2010, הרי חישוב סכום שאינו מובא בחשבון כנכס על פי סעיף זה יהיה כל סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שש (8,074 כפול שווה – 48,444 שקלים).

התובעת הוסיפה כי לשון הסעיף איננה מבחינה בין סכום בזהב, פיקדון, מטבע חוץ או יתרה בעובר ושב. דהיינו, יתרה הזכות בחשבון הבנק שלה, אשר עמדה במועד הגשת התביעה על כ-17,000 שקלים, איננה יכולה להחריג זכותה לגמלה.

"זכאית להבטחת הכנסה"

בית הדין לעבודה קבע כי דין התביעה להתקבל. בפסק הדין נכתב כי יתרה הזכות בחשבון הבנק של התובעת איננה בגדר הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה. "החוק מציין מפורשות כי סכום כסף אשר מצוי ברשות המבוטח, וגובהו מוגבל לסכום מסוים, הינו סכום אשר אין להביא אותו בחשבון לשם הגדרת נכס. אין כל הגבלה בחוק לגבי משך הזמן בו הכסף מצוי ברשות המבוטח והכספים יכולים להיות בתוכנית חיסכון או במסגרת העובר ושב". 

המוסד לביטוח לאומי הפנה את בית הדין לעבודה להנחיות מטעמו אשר מחריגות את יתרת זכות החשבון כהכנסה. בית הדין קבע כי הנחיות אלו אינן חוקיות ואינן מתבססות על הדין. "מעמדה של יתרת זכות בחשבון בנק, כמוהו כמעמד תוכנית חסכון, וכספים אלה נכללים במסגרת סכום שאינו מובא בחשבון על פי סעיף 9ג לחוק, (ובלבד שגובהו נמוך מהמצוין בסעיף)", נכתב בפסק הדין.