פיצויים בגין נזקי גוף לילד שנפגע בביצוע קפיצת פארקור בהפסקה בבית הספר

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5

תאונת תלמיד בהפסקה בבית הספר

פעמים רבות ילדים נפצעים במהלך הפסקות בבית הספר. האם בכל מקרה בו ילד נפצע בגין משחק קונדס או השתוללות, קיימת אחריות בנזיקין המונחת על כתפי בית הספר? מהו היקפה של אחריות זו לאחר תאונות תלמידים והאם ניתן להגיש תביעה אזרחית בעקבות תאונה בהפסקה כנגד משרד החינוך, העירייה ובית הספר?

התובע, כיום בן 11, נפגע לפני כארבע שנים כאשר טיפס על גג מקלט בבית הספר במהלך הפסקת לימודים, קפץ קפיצה סיבובית ונפגע במרפק ידו הימנית. התובע הובהל לבית החולים זיו בצפת, שם אובחן כי הוא סובל מפריקה של מפרק ימין. לשם טיפול בפריקה, נאלץ התובע לעבור ניתוח לשחזור המרפק וקיבוע בגבס.

מנהל בית הספר הצהיר כי בית הספר הינו מבנה אשר משתרע על שטח של כ-15 דונמים והוא כולל ארבע חצרות. לדברי המנהל, בכל הפסקה מתבצעת תורנות על ידי ארבעה מורים אשר מסתובבים במסדרונות ובחצרות בית הספר. מתמונות שהוצגו בפני בית המשפט, נראה כי המבנה ממנו נפל התובע הינו מבנה בטון בגובה של מטר ו-30 ס"מ, אשר משמש כמקלט. מדובר במבנה הממוקם באחת החצרות ובצמוד לו מצוי ספסל המאפשר טיפוס על גג המקלט.

התובע העיד כי תלמידים רבים נהגו לבצע קפיצות פארקור מגג המקלט ומחומת בית הספר, וזאת מבלי שמורים בבית הספר התריעו בפניהם על הסכנה שבקפיצות אלו. למעשה אזהרות כגון אלו נשלחו לתלמידים רק לאחר התאונה ולא לפניה.

      קראו עוד בתחום:

• אחריות מורה תורן לשלומם של תלמידים במקרים של תאונות בית ספר
• האם פנימייה הפועלת בהתנדבות חייבת בתשלום פיצויים לאחר תאונת תלמידים?
• ילד בגן יזכה לפיצויים בגין נכות ונזקי גוף שנגרמו לאחר עקיצת עקרב בטיול בגן
• נער טבע בבריכה במהלך קייטנה - כיצד תחולק האחריות בנזיקין?

מנהל בית הספר הודה כי ילדים היו נוהגים לבצע קפיצות פארקור ממקומות שונים בבית הספר, אך בכל פעם שמורה או איש מהצוות החינוכי היה נחשף לתופעה, היו התלמידים מופסקים באחת. זאת ועוד, המנהל הוסיף כי נשלחו אף התראות בכתב להורי תלמידים אשר ביצעו קפיצות כאמור.

חלק נרחב מהדיון בבית המשפט עסק במחלוקות העובדתיות בין הצדדים. לדוגמא, שאלת נוכחותו של מורה תורן בחצר בית הספר בעת התאונה, והשאלה האם ו\או מתי נשלחו להורי התלמידים אזהרות בדבר הקפיצות המסוכנות. בית המשפט קבע כי אין משמעות לסוגיות אלו, שכן די בצילומים אשר הובאו בפני בית הדין בכדי לקבוע כי מדובר ברשלנות מצדם של העירייה ומשרד החינוך.

רשלנות ואחריות, האמנם?

בית המשפט קבע כי יש לקבל את טענת מנהל בית הספר, לכך שלא ניתן להצמיד לכל תלמיד השגחה צמודה בכל שעות היממה, קל וחומר בזמני הפסקות. הדבר אף נכון שבעתיים כאשר מדובר בבית ספר המשתרע על דונמים כה רבים.

השופט חשין התייחס לסוגיה זו בפסיקתו בעבר – "המפקח בבית הספר אינו חייב להיות צמוד לילדים, או להחזיקם בתחום ראייתו כל העת ללא הפסק. כמו כן, מורה תורן אינו מצווה להתרוצץ מקבוצה לקבוצה, ומן הקצה האחד של החצר לקצה האחר, לראות ולהיראות. די בכך, שהילדים יודעים, כי עינו של המפקח צופיה עליהם, תוך הילוכו בחצר, ואפילו אין הם רואים אותו ממש. המורה המפקח נוכח גם כאשר הוא עוזב לדקות ספורות את מקום משמרתו".

יחד עם זאת, במקרה דנן, רשלנות משרד החינוך ובית הספר לא הייתה בגין נוכחות של מורים תורנים או העדרה. הרשלנות דכאן נבעה מהעובדה שמנהל ומורי בית הספר ידעו על קיומה של התופעה של קפיצות פארקור, המתבצעות על ידי התלמידים במהלך ההפסקות.

"הנתבעים ידעו כי לא ניתן לספק השגחה צמודה לכל תלמיד במהלך ההפסקות. כמו כן, הם ידעו שהנגישות לגג המקלט הינה פשוטה ביותר דרך ספסל הממוקם לצידו. מצב נתון זה היווה למעשה פיתוי עבור התלמידים לבצע קפיצות מהגג, ללא מניעה מצד המוסד החינוכי".

הלכה פסוקה היא כי קיימת בין מורים ו\או מנהלי בית ספר חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי תלמידיהם. חובת זהירות זו איננה נעצרת גם בעת שהתלמידים נמצאים בהפסקה בין השיעורים ומבלים מחוץ לכיתות הלימוד. אחריות זו מוטלת על כל מורה לפי הנסיבות – לעיתים על המורה המחנך, לעיתים על המורה התורן בחצר, לעיתים על מורה מכיתה מקבילה, לעיתים על מנהל בית הספר (בקביעת נהלי בטיחות והצמדתם למורים).

המסקנה המתבקשת היא כי במקרה זה המנהל ו/או מורי בית הספר הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם כלפי התלמידים בכלל, וכלפי התובע בפרט. הנתבעים ידעו או היו יכולים לדעת על המפגע, אך לא נקטו באמצעי זהירות מספיקים על מנת להביא לסילוקו ו/או למניעת הסכנה הגלומה בו.