עקר בית ישלם ביטוח לאומי וביטוח בריאות, בניגוד לעקרת בית
| דרגו את המאמר |
|
האם עקר בית צריך לשלם ביטוח לאומי?
עקרת בית נשואה, אשר היא אינה עובדת ואינה עצמאית, לא מחויבת בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. האם גם עקר בית, אשר נשוי לאישה עובדת, זכאי להטבה זו? האם מדובר באפליה אסורה והאם בית הדין הארצי לעבודה יעמוד לצד המבוטח או לצד הביטוח הלאומי?
התובע הינו אזרח ישראלי אשר נשוי לאזרחית ישראלית. במשך השנים עבד התובע בעבודות שונות כעצמאי ושכיר וקיבל דמי אבטלה במספר תקופות. האם התובע זכאי להיות מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כעקר בית, וליהנות כעקרת בית מפטור מהתשלומים החודשיים של דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
התובע ואשתו טענו כי העובדה שהחוק מכיר זכות זו לעקרת בית אשר הינה אישה נשואה שאינה עובדת, קובעת כי אין סיבה ו\או עילה להפלות את התובע על רקע מגדרי. לטענתם, מדובר באפליה אסורה וזאת בניגוד לחוקי השוויון בישראל. זאת ועוד, התובעים הוסיפו כי מדובר באפליה המוסיפה חטא על פשע. מצד אחד, אישה מפרנסת תרוויח בדרך כלל פחות מגבר מפרנס. מצד שני, יש אפליה כנגד הגבר בפטור מתשלום המיסים ובפגיעה כתוצאה מכך באישה העובדת.
המסגרת המשפטית
סעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטח חייב לשלם תשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות כאשר הוא אינו עובד ואינו עצמאי. סעיף 351 מונה את אלו הפטורים מתשלום זה וביניהם אלמנות ועקרות בית. העיקרון הבסיסי העומד ביסוד החוק הוא תשלום בעד הביטוח הסוציאלי.
בהתאם, נקבעה חובת תשלום על כל מבוטח ומבוטח. ברבות הימים ניתנו פטורים אלה או אחרים לאוכלוסיות שהמחוקק סבר כי יש להתחשב במצבן המובנה, ובכללן אוכלוסיית הנשים וביניהן גם אוכלוסיית 'עקרות הבית' – הנשים הנשואות שאינן עובדות ואינן עצמאיות. יובהר כי, על אף הפטור זכאיות 'עקרות הבית' לזכויות מסוימות לפי החוק.
קראו עוד בתחום:
-
שלילת קצבת שאירים מאלמנה לאחר תאונת עבודה - האם תשולם קצבת שאירים לאישה אשר חזרה לגור עם הגרוש לאחר הפרידה?
- תביעה לביטול חוב במוסד לביטוח לאומי התיישנה
התובעים דכאן טענו למעשו כי התובעת היא זו אשר מופלית לרעה, וזאת משום שהיא צריכה לשאת בעול הביטוח של התובע. זאת בניגוד למצב הפוך בו הגבר פטור מתשלום עול הביטוח של אשתו עקרת הבית. המוסד לביטוח לאומי היה סבור כי יש להסתכל על כך מנקודת מבט אחרת. לשיטתו, לא מדובר באפליה של האישה לעומת גבר עובד, אלא באפליה מתקנת וברוכה של נשים עקרות בית לעומת גברים שאינם מועסקים.
עיקרון השוויון בישראל אוסר על הפליה מטעמי מגדר. עם זאת, הזכות לשוויון איננה זכות מוחלטת והיא זכות יחסית המאוזנת לצד זכויות אחרות.
בית הדין לעבודה קבע כי דין התביעה להידחות. בפסק הדין נכתב כי גם אם ניתן לקבוע שהתובעים צודקים בכך שמדובר באפליה אסורה, יש לזכור כי חוק הביטוח הלאומי נחקק שנים רבות לפני חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. דהיינו, לאור פסיקת שמירת הדינים יש לקבוע כי מדובר באפליה המעוגנת בחקיקה ראשית. תרופתם של התובעים, נכתב בפסק הדין, צריכה לבוא להם מהמחוקק ולא מבית המשפט.
