הבדל בין עקר בית לעקרת בית מבחינת הביטוח הלאומי
| דרגו את המאמר |
|
האם עקר בית חייב לשלם מס בריאות וביטוח לאומי?
במסגרת עתירה אשר הוגשה לבג"צ, תקפו בני זוג את פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה אשר קבע כי אין להחיל על הגבר את הוראות החוק לביטוח לאומי המתייחסות לעקרת בית. העותרים השיגו על כך שבית הדין הארצי קבע כי הוראות החוק הללו אינן חלות על הגבר ועל כן אין הוא פטור מתשלום ביטוח לאומי ומס בריאות בהיותו "עקר בית".
על פי חוק הביטוח הלאומי, עובדים מחוייבים לשלם מיסים אלו בין אם הם שכירים או עצמאיים. על פי החוק, אדם אשר איננו עובד, חייב אף הוא בתשלום (מינימאלי) של מיסים אלו גם כאשר אין לו הכנסה כלל. עם זאת, הוראות החוק קובעות כי עקרת בית פטורה מתשלום דמי ביטוח בריאות ודמי ביטוח לאומי.
- שלילת הבטחת הכנסה בעקבות זכייה בחיש גד, האמנם?
- השתלת כליה בחו"ל או טיפולי דיאליזה בארץ - מימון מטעם הביטוח הלאומי וקופת חולים
- העובדת לא סירבה להתקבל לעבודה ותקבל גמלת הבטחת הכנסה
- חצר עודפת אינה נכס מכניס המביא לקיזוז גמלת הבטחת הכנסה
על פי החוק, עקרת בית הינה אישה נשואה (מלבד עגונה) אשר אינה עצמאית או עובדת שכירה. ובן זוגה מבוטח על פי החוק. החוק קובע כי עקרת בית, על אף שאינה משלמת את דמי הביטוח, הינה מבוטחת בחלק מענפי הביטוח המוסדרים בחוק הביטוח הלאומי. בנוגע לגובה התגמול בחלק מהקצבאות, בענייני עקרת בית מתבצע חישוב זה באופן שונה ממבוטחים אחרים.
במילים אחרות, עקרת בית אשר הינה אשה נשואה, שאיננה עובדת ועסוקה בטיפול במשק הבית, זכאית לביטוח חרף אי תשלום דמי הביטוח וזאת ברמה פחותה משאר המבוטחים. יש לציין כי החוק איננו קובע מהן מטלות משק הבית אשר מזכות את עקרת הבית בביטוח זה.
החוק מפריד באופן מפורש בין גברים לנשים
העותרים במקרה דנן טענו כי חוק הביטוח הלאומי אינו קובע כל התייחסות בנוגע לגברים נשואים שאינם עובדים והם אינם עצמאיים. אי לכך, נטל כלכלי כבד נופל על גברים אלו ועל נשותיהם. לטענתם, חיוב הנשים בדמי הביטוח הלאומי של בעליהם הינו הפרה של זכויתיהם של נשים אלו. זאת ועוד, לטענת העותרים מדובר גם בהפרה של חוק יסוד חופש העיסוק לגבי גבר המעוניין לעבוד בתור עקר בית.
לדאבונם של העותרים, בית הדין הגבוה לצדק דחה את עתירתם. השופטים קבעו כי אין מחלוקת שחוק הביטוח הלאומי מבצע הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים בעניין זה. כמו כן, תשלום חוב זה איננו מהווה הפרה של חופש העיסוק של האישה. עם זאת, השופטים אכן קבעו כי חלק מטענותיהם של העותרים הינן מוצדקות אך מדובר בדבר חקיקה ראשי שתיקונו צריך להיעשות על ידי המחוקק ולא על ידי בית המשפט.
