עצמאי המבקש הבטחת הכנסה וחובת ההתייצבות בלשכת התעסוקה

דרגו את המאמר

האם עצמאי צריך להתייצב בלשכה לשם קבלת הבטחת הכנסה?

ב"ל 38991-01-11

עובדים עצמאיים זכאים אף הם לקצבאות וזכויות שונות מהמוסד לביטוח לאומי. בדומה לשכירים (ומבוטלים), גם עצמאיים יכולים להיות זכאים לקצבות כגון ילדים, מזונות, תלויים, מילואים, נפגעי עירוי דם (איידס), שירותים מיוחדים לנכים קשים, ניידות, הבטחת הכנסה ועוד. לעיתים, תנאי הזכאות בין שכירים לעצמאיים שונים. עם זאת, לא בהכרח מדובר באפליה. להלן דוגמא למקרה כאמור.

עובדת עצמאית הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה. במסגרת התביעה, העובדת העריכה את היקף עבודתה כעצמאית מביתה בכ-42 שעות שבועיות בממוצע. לטענתה, לא היה מקום לחייבה בהתייצבות בלשכת התעסוקה וזאת משום שהיא כ"עובד שכיר" לעניין זה. הביטוח הלאומי סירב לבקשתה והצדדים הניחו המחלוקת בפני בית הדין לעבודה.

      קראו עוד על זכויות עצמאיים בביטוח לאומי:

• נפילה במקלחת - האם עצמאי יוכר בתור נפגע עבודה?
• האם שיחה עם משקיע גרמה לבעל עסק עצמאי לאירוע לב?
• חשיבות המסמכים הרפואיים במסגרת תביעה בגין תאונת עבודה של עצמאי
• חישוב שכר לעצמאי על פי משיכות מזומנים מן החברה
• תאונת דרכים של עצמאי בדרך לעבודה - האם עובד ברכב מעביד?

התובעת במקרה דנן הייתה עובדת עצמאית. בקשתה לגמלת הבטחת הכנסה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי וזאת בטענה שהאחרונה לא התייצבה - כפי שנדרש בחוק - בלשכת התעסוקה. העובדת פנתה לבית הדין לעבודה וביקשה לחייב את המל"ל בתשלום הגמלה. כפי שצוין לעיל, התובעת טענה כי היא עובדת מביתה בתור עצמאית, וזאת בהיקף של כ-42 שעות שבועיות בממוצע.

האם חובה להתייצב בלשכת התעסוקה?

לטענתה, היה מקום לפטור אותה מהתייצבות בלשכת שירות התעסוקה ולהכיר בכך שהיא זכאית לגמלת הבטחת הכנסה גם לולא התייצבות כאמור. בכתב התביעה נטען כי התקנה הקובעת שעל עובד עצמאי להתייצב בלשכת התעסוקה הינה "תקנה בלתי סבירה" אשר מהווה אפליה בין עובדים עצמאיים לשכירים. התובעת הדגישה כי עובד שכיר אשר עובד למעלה מ-40 שעות בשבוע איננו צריך להתייצב בלשכה, וחיובה לעשות כן בתור עצמאית עלה כדי אפליה אסורה.

הביטוח הלאומי אישר בפני בית הדין לעבודה את תקנותיו הפנימיות וטען כי בהתאם להן עצמאיים צריכים להתייצב בלשכת התעסוקה בעת שהם טוענים לזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. אכן, הודו בביטוח הלאומי, אין כל תלות בהיקף השעות השבועי. עם זאת, נטען כי הסיבה לכך היא שלא ניתן לשלוט על שעות העבודה של עצמאי ועל כן יש למנוע מצב בו כל עצמאי יכריז על עצמו ככזה וייהנה מגמלה שלא כחוק.

בית הדין לעבודה: תקנות הביטוח הלאומי סבירות והגיוניות

בית הדין לעבודה בחן את הסוגיה וקבע כי יש לבכר את טענותיו של המוסד לביטוח לאומי. בפסק הדין נקבע כי ניתן להתחקות אחר ההיגיון המקופל בהנחיותיו של המוסד לביטוח לאומי במקרה דנן. אכן, קבע השופט, כאשר עסקינן בעובד עצמאי, כיצד הביטוח הלאומי יכול לדעת מהו היקף שעות עבודתו. בניגוד לשכיר, יש לחייב עצמאיים להתייצב בלשכת התעסוקה במידה והם טוענים לזכות לגמלת הבטחת הכנסה.

בית הדין לעבודה קבע כי חרף "אי הנוחות", לא מדובר באפליה מבחינתו של המל"ל בין עצמאיים לשכירים. הודגש כי ההתייצבות בלשכת התעסוקה איננה תנאי בעל משמעות טכנית גרידא. השופט ציין כי מטרתה של ההתייצבות הינה לסייע למבוטח המקבל גמלת הבטחת הכנסה, למצוא עבודה אשר תתאים לתנאיו, ובכך ייחסך הנטל מהקופה הציבורית.

לסיכום, בית הדין לעבודה אישר אפוא את תקנותיו הפנימיות של המוסד לביטוח לאומי וקבע כי ניתן לחייב עובד עצמאי המעוניין בגמלת הבטחת הכנסה להתייצב בפני לשכת התעסוקה. זאת גם כאשר האחרון טוען שהוא עובד בממוצע למעלה מ-40 שעות שבועיות.