עובד זר נהרג בתאונת עבודה - האם משפחתו זכאית לקצבת תלויים מביטוח לאומי?
| דרגו את המאמר |
|
סעיף 130 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי לאחר פטירתו של אדם בתאונת עבודה, קרובי המשפחה התלויים בנפגע יכולים לקבל קצבה מביטוח לאומי. מדובר בגמלה הידועה בשמה - קצבת תלויים. בשנים האחרונות, ניתן לראות עובדים זרים המועסקים בישראל בעבודות שונות (בניין, חקלאות, סיעוד וכדומה). עובדים אלה, כל אימת שהם מועסקים כחוק, נהנים מביטוח לאומי כעובדים ישראלים.
אי לכך, במידה והעובד מוצא את מותו בתאונת עבודה בישראל, בני משפחתו יכולים להיות זכאים לקצבת תלויים מביטוח לאומי, וזאת למרות שהם מתגוררים מאות ואלפי ק"מ מישראל. קרובי המשפחה הזכאים לקצבת תלויים יכולים להיות - למשל - גם הוריו של המנוח. במקרים אלה, שומה על ההורים להוכיח שעיקר פרנסתם הייתה על המבוטח, וכן שהם אינם מסוגלים לכלכל את עצמם.
קראו עוד בתחום:
- חקלאים יקבלו פיצויים מהמדינה בעקבות אי הסדרת עובדים זרים וכוח אדם
- עובד זר אשר נעצר לאחר תום אשרת השהייה שלו יקבל פיצויים בגין כליאת שווא
- עובד נפל מעגלה לא בטיחותית - האם רשלנות המעביד?
ניתן לראות כי החוק דורש לבחון האם ההורה היה תלוי במבוטח מבחינה עובדתית. מדובר בסוגיה הנבחנת לגופו של עניין, בכל מקרה ומקרה ובהתאם לנסיבות. תלותם של התלויים עוברת בשאלה בדבר עיקר פרנסתם. דהיינו, האם עיקר הפרנסה הייתה על הנפטר. המונח "עיקר" אשר קבוע במילים "עיקר פרנסתו" זכה לפרשנות בפסיקה כ"קרוב יותר לכל". דהיינו, לא די בכך שמרבית פרנסתו של האדם הייתה תלויה בנפגע, אלא עליה להיות כמעט מוחלטת.
מבחינת יכולתו של אדם לכלכל את עצמו, בתי הדין לעבודה קבעו לא אחת שיכולת זו נמדדת בהתאם ליכולת ולא לרמת שכר ו/או לגובה הכנסות מעסק או רכוש. אי מסוגלות אדם לכלכל את עצמו נובעת מחמת גיל, ליקוי שכלי או ליקוי נפשי. נטל ההוכחה במקרים כגון דא מונח על כתפיו של הטוען לתלות. המוסד לביטוח לאומי מחויב לבדוק את התביעה המונחת לפניו.
בדיקתו של המוסד לביטוח לאומי יכולה לכלול קבלת מסמכים נוספים, עריכת חקירה, שמיעת עדויות וכיוצא בזה. כל אלה יפים ונכונים לגבי תושב הארץ, אך לא רק. מדובר אפוא בקריטריונים אשר מנחים את המוסד לביטוח לאומי גם בתביעתו של תלוי שאיננו מתגורר בישראל. דהיינו, מימוש הזכות איננו יכול להיות מושפע מיכולתו או אי יכולתו של המוסד לביטוח לאומי לבצע חקירות בבואו לבור את המוץ מן התבן.
זכות הגישה לערכאות של מהגר עבודה או מי שבא מכוחו
זכות הגישה לערכאות המשפטיות בישראל הינה זכות אשר הוגדרה לא אחת כ"זכות יסודית וראשונית". ההלכה הפסוקה קובעת כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות אשר נתונה לכל הציבור בכללותו, ולכל אחד מיחידיו. מדובר אפוא "בבסיס התשתית לעצם המבנה של שיטת המשפט בישראל". מקל וחומר דברים אלה אמורים באשר לזכות גישה לערכאות בתביעות בתחום דיני העבודה והביטחון הסוציאלי.
שורה של פסקי דין אשר ניתנו בבית הדין הארצי לעבודה קבעו כי לאור חשיבותה הרבה של זכות הגישה לערכאות, כאשר מדובר במהגרי עבודה, יש להקל עליהם את מימושה. דהיינו, נוכח "דחיקתם לשולי החברה הישראלית וחולשת מעמדם", בתי הדין לעבודה קבעו כי עליהם לפתוח את שעריהם גם עבור מהגרי עבודה. על פי רוב, שופטי בית הדין לעבודה יעשו את המיטב בכדי לסייע למהגרי עבודה. במילים פשוטות, כאשר מהגר עבודה ו/או בני משפחתו מתמודדים עם "מכשול פרוצדוראלי או דיני ראיות נוקשים", בית הדין לעבודה רשאי להגמיש את ההליכים לטובתם.
עם זאת, חשוב לציין כי זכות הגישה לערכאות איננה העיקרון היחיד המנחה את מערכת בתי הדין לעבודה בישראל. מנגד, עומד תמיד האינטרס הציבורי. דהיינו, שומה על בעלי הדין לפעול על מנת לשמור על פעולות סבירות, הוגנות ותמות לב (ולמנוע ניצול הליך משפטי לרעה). בית הדין הארצי לעבודה קבע כי האיזון בין האינטרס הציבורי לזכות הגישה לערכאות חל גם על ענייניו של מהגר עבודה.
לאמור, למרות התנאים המיוחדים מהם "נהנים" מהגרי עבודה מבחינת זכותם לגשת לערכאות בישראל, בית הדין איננו מאפשר הענקת מעמד עדיף למהגר על פני "יריבו". במקרים בהם עניינה של קצבת תלויים עומד על הפרק, והתובעים צריכים להוכיח שהם היו תלויים במנוח על פי הגדרות החוק, ייתכן והם ייתקלו במשוכות לא פשוטות בדרכם לעשות כן. אי לכך, בתי הדין לעבודה נוטים להקל על תובעים כגון דא ולפעול באופן כזה אשר יעלה בידם להציג ראיות שיצדיקו את תביעתם (או, למצער, ייצקו תוכן בטענותיהם).
