האם גמלה להעסקת עובד זר סיעודי תועבר למשפחות ישירות?

דרגו את המאמר

תיקון לחוק הביטוח הלאומי – תשלום לעובדים סיעודיים ישירות למשפחה

הצעת חוק אשר עשוייה להיות שינוי משמעותי באופן העסקת עובדים סיעודיים לקשישים עברה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ונכנסה לספר החוקים. הצעת החוק הוגשה על ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ’ (עבודה) וחיים כץ (ליכוד), ולמעשה מהווה היא תיקון חשוב בחוק הביטוח הלאומי.

החוק עבר בקריאות שנייה ושלישית לאחר שנתיים של ניסיון בארבעה אזורים שונים. עד כה, כספי הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי אשר הועברו לצורך שכירת עובד זר לטיפול סיעודי, הגיעו באופן ראשוני לחברות כוח אדם. חברות אלו היו משלמות את משכורתו של העובד הזר, כאשר הן "גוזרות קופון", כדבריה של יחימוביץ', על גבם של הקשישים ומשפחותיהם. על מנת לסבר את האוזן, חברות כוח האדם היו מקבלות מהביטוח הלאומי שכר לעובד הזר בגובה של 40 שקלים לשעה, בעוד שכרו של המטפל בפועל עמד על 22-25 ₪.

      קראו עוד בתחום:

• האם יתום שאיבד את אביו בפיגוע יהיה זכאי למימון לימודים להשכלה גבוהה?
• תביעה ייצוגית נגד המוסד לביטוח לאומי
• דחיית תביעה לקבלת קצבת תלויים מחמת שיהוי

חברי הכנסת יחימוביץ’ וכץ החליטו להפסיק את גביית דמי התיווך הנוספים והציעו להעביר את הכסף ישירות למשפחות. על פי ההצעה, שנכנסה לתוקף בספר החוקים החל מהראשון בינואר 2010, תורחב תקופת הניסיון לשנה נוספת ולתשעה אזורים נוספים.

חברות כוח האדם, אשר נהנו מההסדר הקיים, הביעו התנגדות חריפה לחוק וטענו כי המשפחות תגזולנה את כספם של הקשישים ותפקיר אותם לעת זקנה. עם זאת, ציפיותיהם התבדו והניסוי נחל הצלחה מסחררת.

וכך כותבת שלי יחימוביץ’ באתרה הרשמי:

"חוק הסיעוד הוא אחד החוקים היפים במדינת ישראל. המדינה נוטלת אחריות על קשישיה ומעבירה להם, על-פי צורכיהם, כסף כדי שיוכלו להעסיק מטפל שיטפל בהם כאשר הם חסרי ישע ומתקשים בתפקוד.

אלא שיישומו של חוק הסיעוד היה כרוך בהקמת מפלצת מנגנונית, שברובה פועלת על בסיס אינסנטיב עסקי וכספי. אותם כספים שהקשיש זכאי להם כדי להעסיק עובד סיעודי לא מועברים לקשיש או למשפחתו, בניגוד לכל גמלה אחרת שמשלם הביטוח הלאומי לרבות גמלאות לחסרי ישע, אלא לחברות כוח-אדם".