האם קיימת לאב זכות להחזר מזונות שנגבו ביתר על ידי ביטוח לאומי?
דרגו את המאמר |
|

מזונות מביטוח לאומי גבייה ביתר
פעמים רבות, גברים אשר אמורים לשלם דמי מזונות ילדים אינם נושאים בנטל. במקרים כגון דא, פתוחה בפני הילדים, באמצעות אימם, הדרך לפנות לביטוח לאומי לשם גביית המזונות. חוק המזונות (הבטחת תשלום) קובע כי זוכה במזונות יוכל לקבל גמלת הבטחת תשלום מזונות מביטוח לאומי כאשר הוא איננו מקבל את המזונות מהחייב (ובכפוף לתנאים מסוימים המפורטים בחוק). לא אחת, הביטוח הלאומי גובה מהחייב כספים ביתר לשם תשלום המזונות. עם זאת, סעיף 15 לחוק קובע כי גם כאשר הכספים נגבו ביתר, אין להשיבם לחייב אלא להעבירם לזוכה. להלן דוגמא למקרה אשר זהו עניינו. מדובר בתביעתו של אדם, גרוש ואב לילדים.
במשך כ-26 שנים, התובע קיבל קצבת נכות מעבודה מהביטוח הלאומי, וזאת בעקבות תאונת עבודה בה נפגע בשנת 1982 (ואשר גרמה לו לדרגת נכות בשיעור של 30%). בתחילת שנת 2000, התובע ואשתו התגרשו והאחרון החל לשאת בתשלום מזונות ילדיו הקטינים. בשנת 2007, התובע נמצא זכאי (בעקבות הגשת תביעה על ידו) לקצבת נכות כללית. זכאותו הוכרה באופן רטרואקטיבי משנת 2000.
בעקבות הקביעה הנ"ל, התובע העדיף את קצבת הנכות הכללית על פני קצבת הנכות מעבודה. על קצבת הנכות הכללית התובע היה צריך לקבל תוספת תלויים בעבור שני ילדיו אשר היו קטינים בזמן הזכות לקצבת הנכות הכללית. אי לכך, נחתם הסכם באשר לתוספת התלויים בין התובע ואשתו לשעבר. נקבע כי שני שלישים מתוספת התלויים יועברו לאישה, ואילו היתרה תועבר לתובע. בהתאם לבחירה בקצבת הנכות הכללית, הביטוח הלאומי ערך חישוב באשר לזכאותו של התובע לקצבת נכות באופן רטרואקטיבי משנת 2000. כמו כן, קוזז חוב של התובע לביטוח לאומי בשל חיוב הביטוח הלאומי במזונות ילדים שלא שולמו על ידי התובע.
קראו עוד בתחום:
- החזרי מס בגין תשלום מזונות
- תאונות עבודה או נכות כללית מה עדיף?
- אישה הנעזרת באביה לתשלום שכר דירה - לא תקבל הבטחת הכנסה
המחלוקת בין התובע לביטוח בלאומי לא הייתה בנוגע לסכום אשר קוזז במסגרת חישובי המל"ל. נטען כי הביטוח הלאומי קיזז סכומים מסוימים בעקבות "חוב מזונות", אך הוכח כי שולמה לאישה גמלת הבטחת מזונות ביתר. דהיינו, נטען כי הביטוח הלאומי שילם, בטעות, מזונות רבים יותר לאישה, והוא ניסה לגלגל את הטעות לפתחו של התובע.
בית הדין לעבודה קבע כי הוראה לביטוח הלאומי להשיב לתובע את כספי ה"זכייה" לא הייתה יכולה להועיל לאחרון, וזאת משום שבכל מקרה עסקינן בכספים אשר היו מגיעים לאישה על פי פסק דינו של בית הדין הרבני. דהיינו, גם אם הביטוח הלאומי היה מחזיר את הסכומים המדוברים לתובע, הרי שהוא היה זכאי לקבל אותם בחזרה מהאישה (שקיבלה אותם ביתר). אם האישה הייתה מתבקשת להחזיר את הכספים, היא הייתה יכולה לגבות אותם מהתובע, וזאת משום שהוא זה אשר היה חייב בתשלומם.
"גם אם התביעה הייתה מתקבלת, והביטוח הלאומי היה מחויב להשיב את הסכומים העודפים לתובע (סכומים שנגבו בגין הסכומים העודפים ששולמו לאישה), התובע לא היה נשאר עם הסכומים האמורים בידו. בסיטואציה כגון דא, היה נוצר 'מעגל חיובים' אשר היה מותיר את הכספים, בסופו של היום, היכן שהם נמצאים". כמו כן, בית הדין לעבודה ציין כי לפי סעיף 15 לחוק המזונות, במקרים בהם נגבו מחייב תשלומים עודפים המגיעים לזוכה, הביטוח הלאומי איננו מחזיר את העודף לחייב, אלא לזוכה.