האם מורה אחראי לנזקים שנגרמו לתלמיד בכיתתו במהלך קטטה כאשר הוא בחדר?

דרגו את המאמר

אחריות מורה לתאונת תלמידים שהתרחשה כשהיה בכיתה

עוולת הרשלנות מפורטת בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968. סעיף 35 קובע כי במידה ואדם עשה מעשה אשר אדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה כאשר מצופה מאדם סביר ונבון לנקוט בפעולה, מדובר ברשלנות. כמו כן, כאשר אדם ניזוק בשל רשלנותו של אחר, קיימת לאחרון עילה להגיש כנגד הגורם הרשלן תביעת פיצויים.

חובה זו מוטלת, לפי סעיף 36 לפקודה, על כל אדם וכלפי בעל נכס, וזאת כל אימת שאדם סביר היה צריך לצפות כי אחר עלול להיפגע מהמעשים במסגרת מהלכם הרגיל של הדברים. קביעת אחריות אזרחית בגין עוולת הרשלנות מתבססת אפוא על שלושה אדנים – האם בין המזיק לניזוק התקיימה חובת זהירות מושגית, האם חובת זהירות זו הופרה באופן קונקרטי, והאם התקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק.

חובת הזהירות בבית הספר

בשנים האחרונות, הפכה תופעת האלימות בבתי הספר בישראל למכת מדינה של ממש. כמו כן, הלכה פסוקה היא כי בין בית ספר לתלמידיו קיימת חובת הזהירות המושגית. חובה זו חלה על בית הספר, לרבות על נושאי תפקידים בו כגון מורים, מנהלים ואנשי הצוות הפדגוגי. עם זאת, לא בכל מקרה בו נפגע תלמיד בבית הספר מדובר בהפרה של חובת הזהירות הקונקרטית. כאמור, חובת הזהירות הקונקרטית נבחנת בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה.

      קראו עוד בתחום:

• תלמידים בג'נין נפגעו בגין התפוצצות רימון, האם רשלנות המדינה?

• האם ילד אשר נפגע בקייטנה במהלך גלישה במגלשה מתנפחת יזכה לפיצויים?

• תאונה בגן ילדים - 200,000 שקלים פיצויים
• העדר כיסוי ביטוחי ונפילת קטינה במעון - פיצויים בסך 40,000 שקלים

בית המשפט בוחן אותה למעשה על בסיס מבחן הציפיות. השופט לוין התייחס לכך בע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אליהו אמסלם פ"ד לח(1). "הפעלה ראויה של מבחן הצפיות מחייבת הבחנה בין סכנה רגילה לבין סכנה בלתי רגילה", כתב השופט ריבלין, "רק בגין הסכנה האחרונה מוטלת חובת זהירות קונקרטית"

על מנת לבחון האם סכנה מסוימת הייתה סכנה רגילה או בלתי רגילה, בית המשפט משתמש בשתי אמות מידה שנקבעו בפסיקה. אחת – מהות הסכנה בנסיבות הספציפיות במקום האירוע ומהות הניזוק שהועמד בסכנה. שתיים – מבחן הערך שעליו חפצים להגן מפני הסכנה.

קטטה בכיתה בזמן שהמורה בחדר

במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט השלום בתל אביב, קטין שנפצע במהלך קטטה בכיתה טען כי הנזקים אשר נגרמו לו מקורם ברשלנותה של המורה שהייתה בכיתה. יצויין כי התובע נפל במהלך קטטה שהתרחשה בכיתה, ואשר מקורה במשחק אלים בו מנסים ילדים להפיל זה את זה מאחור ובהפתעה ("הפלות"). האירוע בו התובע נפגע אירע במהלך שיעור, כאשר המורה נמצאת בכיתה במרחק מה ממוקד העניין ועסוקה בהעברת החומר הלימודי.

בית המשפט קבע, לאור העדויות אשר הושמעו בפניו, כי האירוע כולו נמשך שניות אחדות בלבד. אי לכך, עסקינן באירוע פתאומי שהמורה לא הייתה יכולה למנוע. המורה לא ראתה את עצם הנפילה וזאת משום שהיא התרחשה כאשר האחרונה הייתה בגבה אל התלמידים.

ב"כ התובע ניסה להפנות את בית המשפט לחובת הפיקוח, אשר מוטלת על מורה בבית הספר. בית המשפט לא קיבל טענות אלו. "אין חולק שהמורה שהתה בכיתה ועסקה בהעברת החומר לתלמידיה שעה שהתרחש האירוע. לא נטען כי המורה ישנה או התעסקה בדברים שלא מן העניין", כתב השופט בפסק הדין, "המורה ביצעה את תפקידה ולימדה. כמו כן, מן העדויות עלה כי היא אף הייתה במרחק של כשני מטרים מהאירוע ועל כן אני קובע כי היא לא הייתה יכולה למנוע את התרחשות הנזק".