האם קטין נכה אשר נמצא בפנימייה בעלת אופי שיקומי זכאי לגמלה מביטוח לאומי?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

גמלת נכות לילד הנמצא בפנימייה שיקומית

תקנה 4(א)(2) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) התש"ע-2010 קובעת כי גמלאות לפי תקנות אלה, לרבות גמלאות בעבור ילד נכה, ישולמו כל אימת שמתקיימים התנאים הבאים:

1. הילד הנכה נמצא בישראל.
2. הילד הנכה אל מוחזק בתנאי פנימייה במוסד אשר שירותים רפואיים, שירותי שיקום או שירותים סיעודיים ניתנים בו. כמו כן, הילד איננו מוחזק על ידי משפחה אומנת.

תקנה 4(ג) מחריגה את התקנה הנ"ל וקובעת כי גמלה תשולם בעד ילד נכה גם בהתקיים תנאים נוספים כגון - הילד הנכה נמצא לשם שיקום רפואי, או ריפוי, בבית חולים, וזאת בגין ליקוי גופני, והורהו (או מי שמקבל עבורו את הקצבה) נמצא עימו בבית החולים ונוטל חלק בטיפול.

במקרה דנן, דובר על קטין יליד 1996 הסובל מנכות בתחום הפסיכיאטרי. החל מספטמבר 2007, הוריו של הקטין החלו לקבל עבורו גמלת נכות. שנתיים לאחר מכן, לאור טענת המוסד לביטוח לאומי כי הקטין נמצא מאותו מועד בפנימייה שהינה בבחינת מוסד שיקומי, הופסקה הגמלה. יצוין כי וועדה רפואית מטעם המל"ל הגדירה את התנהגותו של הקטין כ"התנהגות המהווה סיכון לו ולאחרים". כמו כן, צוין על ידי הוועדה הרפואית כי היו "עדויות להתנהגות אלימה המסכנת את הקטין וסביבתו ואשר מטילה עומס רב על המשפחה".

המחלוקות בין הצדדים היו כדלקמן:

• האם התקיימו הוראות תקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) תש"ע-2010 ביחס להוצאות האחזקה (ההורים שילמו מדי שנה 8,500 שקלים עבור שהייתו של הילד בפנימייה בנצרת בעלת אופי שיקומי)?
• האם המוסד לביטוח לאומי שלל כדין את גמלת הנכות והאם עליו לשלם את השתתפותם של ההורים בהחזקת הילד במוסד, בתור גמלה?

השאלה אשר עמדה במרכז המחולקת הייתה – האם הקטין עמד בתנאי החריג לפי תקנה 4(ג). צוין כי אכן מדובר בקטין אשר הוריו משלמים כ-18% מהחזקתו במוסד רפואי ואילו את בשאר הנטל נושאים שירותי הרווחה.

בחינת הרציונאל מאחורי התקנות "חייבה דחיית התביעה"

בית הדין לעבודה קבע כי עיון בתקנה במלואה, ובעיקר בחריגים שבה, לימד כי מטרתם של החריגים הינה "להעניק פיצוי להורה אשר מטפל בילד נכה שאיננו נמצא בפנימייה". במקרים בהם הילד נמצא בפנימייה, ההורה זכאי לסיוע מהביטוח הלאומי רק כאשר הוא "נמצא עם הילד ונוטל חלק בטיפול". הרציונאל העומד מאחורי סיוע זה הוא כי הטיפול בילד נכה עלול לשבש את שגרת חייהם של ההורים ובעקבות כך גם את יכולתם הכלכליות. הלכה פסוקה היא כי אין מדובר בתקנה אשר מטרתה להיטיב עם הורים אשר ילדם הנכה נמצא בפנימייה והם אינם נוטלים חלק בטיפול בו.

      קראו עוד בתחום:

• תביעה של ילד נכה כנגד ביטוח לאומי לצורך קבלת גמלה
• פיצויים לילדה נכה בעקבות אי התקנת מעלית בבית הספר
• ילדה נכה תזכה לזכויות במסגרת החוק לחינוך מיוחד גם בגין לימודים מהבית
• גמלה לילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי בגין בעיות התנהגות קשות

במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי לא מדובר בילד בעל נכויות פיזיות אלא עסקינן בקטין הסובל מבעיות שונות בתחום הנפשי. אכן, בית הדין התייחס לכך ש"מצבו של הקטין דנן מורכב ביותר". עם זאת, נקבע כי לא מדובר בקטין הסובל מבעיות פיסיות ולא נטען כי מי מהוריו מטפל בו בזמן שהוא שוהה בפנימייה. דהיינו, לא היה מקום לפסוק עבור האחרון גמלת ילד נכה.

"האם רשאי בית הדין להרחיב את האמור בתקנות, לעניין החריגים, גם למי שנמצא בפנימייה והוריו אינם נדרשים לטפל בו בהיותו בפנימייה, או על מי שמשתתף באופן חלקי בהוצאות הפנימייה? על פניו התשובה שלילית", נכתב בפסק הדין.