תביעה של ילד נכה כנגד ביטוח לאומי לצורך קבלת גמלה
| דרגו את המאמר |
|
בית הדין לעבודה - תביעה להכרה בילד כנכה לצורך קבלת גמלה
בית הדין לעבודה נדרש לדון בערעורו של ילד נכה על החלטת המוסד לביטוח לאומי לגבי זכאותו (או יותר נכון אי זכאותו) לגמלה. המערער, יליד 1998, הגיש את התביעה להפרשה בספקטרום האוטיסטי, לראשונה בשנת 2007. בעקבות התביעה, אשר הוגשה באמצעות אימו, נבדק האחרון על ידי ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי.
הדיונים בביטוח הלאומי
הועדה קבעה שיש לשלוח את המערער לאבחון פסיכולוגי קליני או התפתחותי, וכך נעשה. בחוות דעתו כתב הפסיכולוג, כי לדידו מדובר בהפרעות התנהגות ובעיות קשב וריכוז, ולא נראה שעסקינן בהתנהגות בספקטרום האוטיסטי.
עם זאת, הפסיכולוג המליץ לוועדה לקבל דו"ח אחות בריאות הציבור בטרם תקבע מסקנותיה. הועדה קיבלה את המלצותיו של הפסיכולוג, ולאחר ביקור אחות בריאות הציבור בביתו של המערער - קבעה היא כך: "מביקור הבית עולה תמונה של ילד בן 10 בקירוב, אשר עצמאי למדי בפעולות היום. בהתנהגותו שקט ורגוע".
קראו עוד בתחום:
- תביעה להבטחת הכנסה נדחתה בעקבות חקירה של המוסד לביטוח לאומי
- ביטול קצבת הבטחת הכנסה בגין שימוש ברכב
- שלילת הבטחת הכנסה בגין נסיעה לקזינו בטאבה
- עבדה כמנהלת משמרת בחנות פרחים ולא תקבל מענק "עבודה מועדפת"
הועדה קבעה כי מהערכה הפסיכולוגית ומביקור הבית של האחות, עלה שלא מדובר בהתנהגות בספקטרום האוטיסטי. נוכח היות המערער עצמאי בפעולות היום יום – הועדה סברה שאין הוא זכאי לגמלת ילד נכה. הועדה הסתמכה על דו"ח ביקור האחות אשר קבע במפורש כי "אין צורך בהשגחה".
המערער הגיש ערעור על החלטת הועדה, ובעקבות ערעורו נשלח האחרון לבדיקה אצל פסיכיאטרית מטעם המוסד. גם הפסיכיאטרית קבעה כי לא מדובר באוטיזם, אלא בהפרעות רגשיות והתקפי חרדה, אשר לא מצריכים השגחה צמודה. תביעתו של המערער נדחתה בשנית והוא נאלץ להביא את הדיון אל בין כתלי בית הדין לעבודה.
מהו ילד נכה הזכאי לגמלה?
תקנות הביטוח הלאומי מגדירות ילד נכה באופן הבא:
- ילד התלוי בעזרת הזולת.
- ילד הזקוק להשגחה מתמדת.
- ילד עם ליקוי מיוחד.
- ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד.
ההגדרה הרלבנטית לעניינינו הינה "ילד הזקוק להשגחה מוקדמת" אשר מוגדרת בתקנות באופן הבא - "ילד שמלאו לו שלושה חודשים לפחות, אשר רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי קבע, שבשל ליקוי חמור או מחלה כרונית הוא זקוק להשגחה מתמדת צמודה ופעילה של הזולת, לשם מניעת סכנה ברורה ומידית לגופו של הילד או לאחרים. במילים אחרות - לא ניתן להשאיר את הילד ללא השגחה, אף לא לזמן קצר ביותר".
הגדרתו של ילד נכה נעשית, לפי הפסיקה, גם בבחינת עצמאותו במהלך פעולות היומיום. פעולות הקשורות להערכת תלות הילד הנכה, הן תוך בחינת הפעולות הנעשות בבית והן הפעולות אותן מבצע הילד בחוג המשפחה.
כמובן שהיותו של הילד בבית ספר או במסגרת אחרת מחוץ לבית, מפחיתה את מספר השעות שבהן הוא זקוק לעזרה בבית. כמו כן, לימודים בבית ספר רגיל הינם כלי עזר להערכת תפקוד הילד.
קראו עוד:
- דחיית בקשתו של קשיש לשינוי גיל במטרה לקבלת קצבת זקנה
- האם נכס שאינו מושכר מבחירה יגרע מגמלת הבטחת הכנסה?
- 275,000 נכים מקבלים קצבאות נכות שונות מהביטוח הלאומי
סמכות בית הדין לעבודה בשינוי החלטות ועדה רפואית של הביטוח הלאומי
יש לציין כי בית הדין לעבודה אינו מוסמך לקבל החלטות רפואיות ולבטל קביעות של ועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי, אך רשאי הוא לבטל החלטותיה במידה ונפל בהן פגם משפטי.
בית הדין לעבודה בחן את דו"חות הוועדה, לרבות עדויותיהם של האם ובנה, וקבע כי אין מחלוקת שלגבי פעולות היומיום - ניידות בתוך הבית, הלבשה, רחצה, שליטה על סוגרים – המערער מתפקד כבני גילו. שופטי בית הדין לעבודה סברו בנוסף כי וועדות הביטוח הלאומי לא קיבלו מסקנותיהן בעלמא והתבססו על מסמכים רפואיים וחוות דעת מקצועיות. אי לכך, קיבלו השופטים את החלטת הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי וגרסו כי דין הערעור להידחות.
