אי חוקיות הסכם שכ``ט למתן שירותי ייצוג בפני ועדות רפואיות של המל``ל למי שאינו עו``ד

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חתמו על הסכם ייצוג בועדה הרפואית ...

התביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות על סך 17,000 ש"ח נטען כי התובע והנתבע חתמו על הסכם על פיו הסכים התובע לייצג את הנתבע בהליכים מול המל"ל לצורך קבלת תגמולי נכות, וזאת לאחר שתביעתו של הנתבע למל"ל לקבלת קיצבת נכות נדחתה.

בין הצדדים הוסכם כי פרט לסך של 850 ₪ אשר שולם במעמד פתיחת התיק, כי היה והנתבע יקבל תגמולים כלשהם הרי שמהסכום שיתקבל בגין העבר ישלם הנתבע לתובע שכ"ט בשיעור של 15% ובגין תגמולים עתידיים ישלם הנתבע לתובע שכ"ט בשיעור של 18% מכל תגמול חודשי.

התובע החתים את הנתבע על הסכם שכ"ט, וכן החתים אותו על טופס יפוי כח לעו"ד ח.ס. (מטעמים שיפורטו בהמשך אינני מפרט את שמו המלא של עוה"ד). הנתבע כפר בחתימתו על מסמכים אלה.

התובע פירט בעדותו בפני את הפעולות שעשה והינו עושה בדרך כלל עם לקוחות מהסוג הנ"ל. התובע פירט שהינו עובד המל"ל לשעבר, ואנשים שמעונינים להגיש תביעה לקבלת דמי נכות בגין המל"ל מגיעים אליו והוא מסביר להם את סיכויי התביעה. לאחר מכן הוא מחתים אותם על הסכם שכ"ט ועל יפוי כח לעו"ד. הוא מעביר את התיק לעוה"ד המייצג את הלקוח בפני הועדה הרפואית, ואולם התובע עצמו הוא שמכין את כל המסמכים והחומר הדרוש לצורך הגשת התביעה למל"ל.

אם הועדות הרפואיות של המל"ל מחליטות כי יש לשלם ללקוח קיצבת נכות, כי אז שכה"ט המוסכם משולם לתובע. התובע הוא שמשלם לעוה"ד המטפל. התובע פירט עוד כי במקרה זה התובע ייעץ לנתבע אודות זכויותיו, והנתבע חתם על ההסכם. התובע העביר את החומר לעו"ד ח.ס. אשר הופיע עם הנתבע בוועדות, עד אשר התקבלה החלטת המל"ל המזכה את הנתבע בגמלת נכות כללית. הנתבע שילם לתובע שלושה תשלומים על חשבון חובו, אך לאחר מכן הפסיק לשלם ועל בסיס כך הגיש התובע תביעה זו כנגד הנתבע.

בית המשפט דחה את התביעה מהנימוקים הבאים:

ההסכם הינו חוזה בלתי חוקי, הנוגד את הוראת סעיף 30 לחוק החוזים, ועל כן אין לאוכפו.
סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961 קובע כדלקמן:

"הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:

(1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית;
(2) .......
(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
(4) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים."

כמו כן, בצידו של איסור זה קבוע איסור פלילי – סעיף 96 לחוק הנ"ל.

אין כל ספק כי ועדות הערר של המל"ל הינן גוף בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית. ועדות אלה קובעות את שיעורי הנכות של האדם בהסתמך על מבחן רפואי ומשפטי משולב, ועל כן הייצוג בהן צריך שיהיה על ידי עורך דין בלבד (או על ידי רופא, ככל שהדין מתיר זאת).

הא ראיה שהתובע עצמו הודה כי הייצוג בפועל בדיון בפני הוועדה הינו על ידי עו"ד ח.ס, אשר אליו מעביר התובע את הייצוג בתיק. נוכח האמור, ונוכח העובדה כי התובע הודה כי הייעוץ וחיווי הדעה הראשונים אשר לקוחותיו מקבלים ניתנים על ידיו, יש בהם כדי להביא למסקנה כי ההתקשרות החוזית בכללותה בין התובע לבין הנתבע נוגדת את הוראת סעיף 20 הנ"ל.

מה נפקותה של הפרת הוראת סעיף 20 לחוק?

על תכליתו של האיסור הקבוע בהוראת סעיף 20 עמד בית המשפט העליון בבג"צ 9596/02 פיצוי נמרץ – המומחים למימוש זכויות רפואיות וביטוחים נ’ שר המשפטים וכן בית המשפט המחוזי בירושלים בפרשת ת.א. 4033/02 לשכת עורכי הדין בישראל נ’ מרגלית אלבז רביבו בעניין שהוא קרוב ביותר לעניין שבפנינו.

בפרשות אלה נקבע כי ייחוד המקצוע והאיסור על כניסה לתחומי המקצוע נובעים מכך שהדין מקנה לעורך הדין זכות וכח לעסוק בעניינים שאינם ענייניו הפרטיים והאישיים, אלא ענייניהם של אחרים. לפיכך, בפעולותיו אלה עלול עורך הדין להימצא בניגוד עניינים.

לצורך ההגנה על הצרכן כפה המחוקק על עורכי הדין סד נוקשה של כללי אתיקה. כללי אתיקה אלה חלים על עורכי דין בלבד, ואינם חלים על מי שאינו עורך דין. לכן, ועל מנת להימנע מסיטואציה שבה מחד אדם ייצג אחר, ומאידך אותו אדם לא יהיה כבול למסגרת הנוקשה של כללי האתיקה (שנועדו, כאמור, להגן על ענייניהם של הלקוחות), מצא המחוקק לייחד את ביצוע הפעולות עבור אחר לעורכי דין בלבד, וקבע בצידן איסור פלילי.

יודגש עוד כי פרשות אלה דנו בין היתר בשאלת תוקפו ותחולתו של כלל 11ב’ לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986 שהינו "כלל הראי" של פרשה זו, במובן זה שהינו אוסר על עורך דין ליתן שירות משפטי ללקוח אשר הופנה אליו על ידי גוף שאינו עו"ד הפועל למטרות רווח, וכן אוסר על עו"ד ליתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרות רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי.

עוד הוסיף בית המשפט כי מן הראוי לקשור את הסוגיה כולה גם מהכיוון השני. היינו: לא רק שלעו"ד אסור לקבל שכ"ט מהתקשרות כאמור, ולא רק שניתן למנוע בצו מניעה את פעילותו של גוף שעוסק בעיסוק מהסוג האסור, אלא גם שמקום שבאה בפני בית המשפט תביעה לאכיפת הסכם שכ"ט מהסוג הנ"ל על ידי גוף שעוסק בעיסוק כאמור – על בית המשפט להימנע מלאוכפו שכן המודבר בחוזה פסול אשרבהתאם להוראת סעיף 30 לחוק החוזים הוא בטל .