תביעה לתשלום דמי אבטלה במהלך חופשת לידה ללא תשלום

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5

דמי אבטלה במהלך חופשת לידה שהוארכה, האמנם?

בל (י-ם) 11104-10-10

נשים רבות מבקשות להאריך את חופשת הלידה המגיעה להם מכוח החוק במספר שבועות נוספים. על פי רוב, בקשה זו מתקבלת על ידי המעסיק (וזכותה של האישה אף מעוגנת בחוק). האם במהלך התקופה הנ"ל, אשר הינה למעשה חופשה ללא תשלום, העובדת רשאית לחתום אבטלה בלשכת התעסוקה? דהיינו, האם נשים בעת הארכת חופשת לידה הינן "מובטלות" לפי חוק הביטוח הלאומי? להלן דוגמא למקרה אשר זהו עניינו.

      קראו עוד בתחום:

• העסק נסגר ובעל מניות טען כי היה שכיר הזכאי לדמי אבטלה
• יחסי עובד מעביד בין עסק לבעליו - האם דמי אבטלה?
• תליית פרסומות לעסק משפחתי, האם דמי אבטלה?
• עבודה אצל בן זוג - האם זכאות לדמי אבטלה?

עובדת הביטוח הלאומי יצאה לחופשת לידה באוקטובר 2009 (ועד ינואר 2010). בתום חופשת הלידה, ובשל מצב בריאותי מורכב של התינוק, העובדת ביקשה מהביטוח הלאומי להישאר בביתה במסגרת חופשה ללא תשלום למשך כשלושה חודשים נוספים. בטופס הבקשה, העובדת ציינה כי היא לא תעבוד במהלך התקופה הנ"ל. בקשתה אושרה על ידי הביטוח הלאומי.

יומיים לקראת תום החופשה ללא תשלום, העובדת ביקשה פעם נוספת להאריך את החופשה לצורך הטיפול בילד, הפעם בחמישה חודשים. כמו כן, גם כאן צוין כי היא לא תעבוד במהלך התקופה הנ"ל. הביטוח הלאומי אישר גם את הבקשה השנייה.

בסמוך לפני הגשת הבקשה השנייה, העובדת הגישה לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי אבטלה. לאחר מכן, היא הקפידה להתייצב בלשכת התעסוקה כנדרש החל ממועד תחילת החופשה השנייה ועד לאוגוסט 2010. במהלך כל התקופה הנ"ל, לא הוצעה לה משרה מתאימה. יודגש כי המבוטחת צירפה לבקשה מסמכים רפואיים הנוגעים לבנה, ואשר לא היו במחלוקת בין הצדדים. כמו כן, כבר לאחר חופשת הלידה הראשונה, המוסד לביטוח לאומי הודיע לעובדת שהוא יהיה מוכן לקבלה לעבודה בחזרה. נשאלה אפוא השאלה - האם המבוטחת הייתה זכאית לדמי אבטלה?

המסגרת הנורמטיבית - מיהו מובטל?

סעיף 160 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי דמי אבטלה הינם זכותו של מבוטח אשר השלים את תקופת האכשרה. כמו כן, החוק קובע בסעיף 163(א) כי מובטל הוא אדם אשר רשום כמחוסר עבודה בלשכת התעסוקה והוא כשיר לעבוד במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו. בית הדין לעבודה, בתיק עב"ל 1083/04 המוסד לביטוח לאומי נ' כרמלה דבש, קבע כי מובטל איננו רק אדם אשר אין לו מקום פרנסה משום שהוא פוטר מעבודתו, אלא גם מבוטח שהוצא לחופשה ללא תשלום בניגוד לרצונו.

מדובר אפוא בשני מצבים בהם אדם מצא את עצמו מובטל מחמת נסיבות אשר לא היו תלויות בו. הלכה פסוקה היא כי הביטוח הלאומי צריך לשלם דמי אבטלה למובטלים אשר אינם יכולים להגיע לעבודה. אי לכך, כאשר הפסקת העבודה הייתה בהתאם לרצונו של העובד, הרי שהוא לא זכאי לדמי אבטלה.

בפסיקה נקבע כי כל אימת שלעובד הייתה מחויבות להתייצב לעבודה בתום תקופת ההפסקה, יש לשאול האם הוא היה רשאי לפטור את עצמו מהחובה הנ"ל. במקרים כגון דא, בית הדין לעבודה עומד על תקופת ההפסקה ונשאלת השאלה האם מדובר בתקופת הפסקה החורגת מתחום הסביר. דהיינו, ככל שתקופת ההפסקה הינה גדולה יותר, כך מקובל להניח שהיא אפשרה למבוטח למצוא עובדה אחרת מתאימה ועל כן הוא היה מובטל במהלכה. מנגד, אם מדובר בהפסקה לתקופה מקובלת וסבירה, אין עסקינן באדם הזכאי לדמי אבטלה.

מן הכלל אל הפרט

במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי המבוטחת לא הייתה זכאית לדמי אבטלה. בפסק הדין הודגש כי היציאה לחופשה ללא תשלום הייתה למשך תקופה סבירה, ונעשתה ביוזמתה של העובדת. כמו כן, נקבע כי העובדת לא מיצתה את מלוא זכויותיה מול המוסד לביטוח לאומי. לדוגמא, היא לא בדקה האם היא הייתה יכולה לעבוד במשרה חלקית, באופן אשר יאפשר לה גם לעבוד וגם לטפל בבנה. זאת ועוד, התובעת התחייבה שלא לעבוד בעבודה אחרת בזמן החל"ת ועל כן לא היה ניתן לראות בה כמי שהייתה פנויה להצעות עבודה במקצועה.

בפסק הדין הודגש כי התובעת, אשר הינה עובדת הביטוח הלאומי ועורכת דין במקצועה, הייתה צריכה לציין בטופס להארכת חופשה ללא תשלום כי היא תנסה למצוא עבודה חלקית ולא תעדר מהעבודה באופן גורף. לא זו אף זו, לבקשותיה צורפו אישורים רפואיים בנוגע לבנה, אשר הצביעו על כך שהיא הייתה חייבת להישאר בבית עם הילד. דהיינו, היא לא הייתה פנויה לעבודה ואף הצהירה כי היא לא תעבוד. במילים אחרות, היא לא הייתה "מובטלת" לפי הגדרת חוק הביטוח הלאומי.