מבוטח נפטר בגין התקף אסטמה, האם בני המשפחה יזכו לקצבת תלויים?

דרגו את המאמר

מינוי מומחה רפואי בתביעה לקצבת תלויים - מוות מהתקף אסטמה

סעיף 131 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, קובע כי המוסד לביטוח לאומי ישלם לתלויים של מבוטח אשר פגיעה בעבודה גרמה למותו, קצבה חודשית או מענק. תלויים המבקשים כי יפסקו עבורם מענק או קצבה, בתביעות המוגשות מכוח סעיף זה, נדרשים להוכיח שלושה תנאים מצטברים – למבוטח אירעה פגיעה בעבודה (מחלת מקצוע או תאונת עבודה), תוצאת מותו של המבוטח, וקשר סיבתי בין מותו של המבוטח לבין הפגיעה בעבודה.

על מנת להוכיח את יסוד הקשר הסיבתי, די בכך שיוכח הקשר בין הסיבה לתוצאה ואין צורך להוכיח סיבתיות בלעדית וישירה. דהיינו, הפגיעה בעבודה אינה צריכה להיות הסיבה הבלעדית למותו של המבוטח וזכותם של התלויים תתקיים גם כאשר הפגיעה סייעה או החישה את המוות.

סעיף 79 לחוק מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. תאונת עבודה הינה תאונה אשר אירעה לעובד במהלך עבודתו ובעקבות תנאי עבודתו. מחלת מקצוע הינה מחלה אשר העובד חלה בה בעקבות עיסוקו או עבודתו, בשל חשיפה לגורמים מזיקים (כגון חומרים רעילים) לאורך זמן.

      קראו עוד בתחום:

• מעביד ישלם פיצויים בגין החמרת אסטמה כתוצאה משיפוצים במקום העבודה
• אסטמה תעסוקתית לעובד בחברת הדברה
• אסטמה עקב שירות צבאי

במקרה אשר הונח לפתחו של בית הדין לעבודה, טענו אישה וילדיה כי הם זכאים לקצבת תלויים וזאת משום שאבי המשפחה נפטר בגין התקף אסטמה חריף. התובעים טענו כי יום האירוע היה יום חריג ביותר מבחינת המנוח, הן בשל השיחות עם לקוחותיו והן בשל היקפו של היום. לטענתם, התמוטטותו של המנוח עם הגעתו הביתה, בטרם עלה במדרגות הבית, מקיימת סמיכות זמנים אשר חזקה עליה כי היא יוצרת קשר סיבתי בין העבודה להתמוטטות.

התובעים ביקשו למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין לעבודה, בתחום הריאות, על מנת לעמוד על הקשר הסיבתי בין ההתקף לעבודה, ובין העבודה למוות.

בית הדין לעבודה: "יום העבודה האחרון של המנוח - חריג ביותר"

בית הדין קבע כי בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, ולאור הטענות אשר הועלו על ידי התובעים, יש לבחון את הסוגיה הנדונה לפי אמות המידה שנקבעו בפסיקה בעניין אוטם שריר הלב או אירועים מוחיים. דהיינו, יש להוכיח אירוע חריג בעבודה ולאחר מכן למנות מומחה רפואי לשם בחינת הקשר הסיבתי.

אירוע חריג הינו אירוע אשר נחשב כחדק נפשי בלתי רגיל, או מאמץ גופני יוצא דופן. מדובר אפוא בבחינה סובייקטיבית, דהיינו מנקודת מבטו של המנוח. יצוין עוד כי מינויו של מומחה רפואי נעשה גם כאשר קיים ספק בנוגע להוכחת האירוע החריג, ודי בראשית ראיה על מנת לעמוד בנטל הדרוש. ראשית ראיה זו יכולה להיות סמיכות זמנים בין אירוע מסוים בעבודה לבין האירוע המוחי או התקף הלב (ובמקרה זה – התקף האסטמה).

בית הדין לעבודה בחן את יומו האחרון של המנוח וקבע כי מדובר ביום חריג במיוחד. המנוח החל לעבוד ביום המדובר בשעה שמונה בבוקר, ושב לביתו רק לקראת עשר בלילה. כמו כן, יומו כלל נסיעות בכל רחבי הארץ, והסתיים בשיחה קשה עם לקוח המודיע לו על הפסק ההתקשרות המשותפת (בשל קשיים כלכליים). "

לאור העדויות, התצהירים, אסופת החשבוניות, דו"חות העבודה, והמסמכים השונים, מצאנו כי יום פטירתו של המנוח היה יום עבודה עמוס וארוך במיוחד, באופן החריג לעבודתו הרגילה", קבעו השופטים.

הלכה פסוקה היא כי במקרים של ספק בהערכת חריגותו של אירוע מסוים, יש להתיר לבית הדין למנות מומחה רפואי מטעמו. יודגש כי עצם מינוי זה אין בו משום קביעה פוזיטיבית, בשלב זה של הדיון, שהוכח קיומו של "אירוע חריג" בעבודתו של המבוטח-התובע. לסיכום, בית הדין קבע כי לאור סמיכות הזמנים בין מועד פטירתו של המנוח, לבין יום עבודתו העמוס והחריג ביחס לעבודתו הרגילה, יש למנות מומחה רפואי במקרה זה.