תביעה לביטול חוב במוסד לביטוח לאומי התיישנה

דרגו את המאמר

התיישנות תביעה לביטול חוב למוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי לא הגיב למכתב אשר ביקש להעביר תביעת חוב לועדה לביטול דו"חות. האם מדובר בדחיית הבקשה ללא נימוקים או שמא עסקינן בהודעה שבשתיקה על ביטול החוב? כמו כן, במידה והמוסד לביטוח לאומי מבקש את החוב לאחר שנים, האם ניתן להגיש תביעה לביטולו חרף הזמן שעבר ולמרות תקופת ההתיישנות? סוגיה זו נדונה בבית הדין לעבודה. על פי חוק הביטוח הלאומי, הגשת ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי בנוגע להחלטתו מוגבלת בזמן. האם המשך התדיינות עם הביטוח הלאומי, אשר איננה הגשת ערעור, עוצרת את מרוץ ההתיישנות בעניין זה?

מדובר באדם אשר קיבל במשך כשמונה שנים קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי. באפריל 2003 הודיע המוסד לביטוח לאומי לתובע כי החל מיולי 1996 הוא שולל את זכאותו לקצבת נכות ועל כן נצבר חוב כנגד התובע על סך של כ-75,000 שקלים.

הביטוח הלאומי טען כי התובע לא היה נכה החל מיולי 1996, זאת משום ששכרו היה גובה מ-25% מהשכר הממוצע במשק, והאחרון לא הוכיח ירידה של כחצי בהכנסותיו. אי לכך, הביטוח הלאומי שלח לתובע מכתב להסדרת החוב ב-15 ליוני 2003 וכחודש לאחר מכן הוגשה על ידי התובע בקשה לביטול החוב.

שנה לאחר מכן השיב המוסד לביטוח לאומי לתובע כי הוא החליט שלא להיעתר לבקשה ועליו לגשת למחלקת חשבונות במל"ל לשם הסדרת חובו. כמו כן, הובא לידיעתו של התובע במכתב כי הוא רשאי להגיש ערעור על החלטה זו בתוך שישה חודשים. התובע אכן פנה, כעבור כחמישה חודשים, למוסד ללשכה לסיוע משפטי וזו פנתה למוסד לביטוח לאומי בבקשה כי יימסר לה החומר הרלבנטי. חומר זה נשלח ללשכה ב-22 לדצמבר, בטרם חלף המועד להגשת הערעור.

במקביל, התובע פנה למוסד לביטוח לאומי באמצעות בא כוחו וביקש פירוט החוב והימנעות מנקיטת הליכי גבייה בשל כוונה לפנות לועדה לביטול חובות. פירוט חוב נשלח לתובע כעבור כחודשיים ויום לאחר מכן פנה עורך דינו של התובע לביטוח הלאומי וביקש העברת העניין לועדה לביטול חובות. הביטוח הלאומי לא ענה למכתב זה וכעבור ארבע שנים נשלח לתובע מכתב הדורש החזר החובות. התובע מיהר להשיב על מכתב זה באומרו כי מעולם לא קיבל הוא תשובה על מכתבו לפני כארבע שנים.

האם התביעה התיישנה?

המוסד לביטוח לאומי טען כי התביעה צריכה להידחות על הסף מחמת התיישנות וזאת מכוח תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל-1969. התובע טען, לעומת זאת, כי במשך ארבע שנים בהם הנתבע לא חזר אליו בתשובה על מכתבו, נוצר אצלו מצג שווא כאילו הנתבע החליט לוותר על החוב. כמו כן, לדבריו, קיום דין ודברים בין המוסד למבוטחיו עוצר את מרוץ ההתיישנות.

      קראו עוד בתחום:

• רצח לאומני או רצח פלילי - תביעה להכרה בתור נפגע פעולות איבה
• גימלת שמירת הריון כאשר עובדת עזבה מקום אחד מתוך שלושה
• גמלת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי לא תתקבל בגין העדר תושבות - OCD

• תביעה נגד ביטוח לאומי בגין שלילת תושבות לאחר חתונה עם תושב שטחים

בית הדין לעבודה קבע כי יש לקבל את טענות הביטוח הלאומי ולדחות את התביעה בשל התיישנות. תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי קובעת כי במידה והמוסד לביטוח לאומי החליט בנוגע לתביעה, ומכתב תשובה הוגש למבוטח בנוגע לכך, פתוחה בפני המבוטח הדרך להגיש ערעור למשך שישה חודשים בלבד.

בית הדין לעבודה קבע ראשית כי אין ספק שהמכתב אשר נשלח לתובע ביולי 2004 (כשנה לאחר התביעה לביטול הדו"ח) הינו החלטה של הנתבע בנוגע לתביעה. בקשתו של התובע להעביר את עניינו לוועדה לביטול דו"חות איננה ערעור לבית הדין לעבודה כנדרש ועל כן התביעה התיישנה בסוף ינואר 2005.

בפסק הדין נכתב עוד כי אין בסיס לטענותיו של התובע לכך שהמוסד לביטוח לאומי ויתר על גביית החוב וזאת משום שלא נעשתה כל פעולה לגבות החוב אלא לאחר שנים. "אכן, אי מתן תשובה למכתבו של התובע היווה הפרה", נכתב בפסק הדין, "עם זאת, התוצאה של הפרת חובה זו היא שרואים בכך החלטה לסרב לבקשה, ללא מתן נימוקים". בנסיבות אלו, נקבע, נדחו טענות התובע לפיה נוצר בפניו מצג שווא בדבר ויתור על החוב.