משכורת של עובדת הועלתה באופן פיקטיבי על מנת להגדיל דמי לידה
דרגו את המאמר |
|
![]() |
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |

העלאת שכר לפני לידה באופן פיקטיבי
השאלה אשר עמדה בבסיסו של פסק הדין הייתה – מהו הבסיס אשר על פיו יש לחשב את דמי הלידה המגיעים לתובעת, והאם שכרה הועלה באופן פיקטיבי לשם הגדלת שיעור דמי הלידה?
התובעת הועסקה במשך כשנה וחודש בגן ילדים אשר נמצא בבעלות חברה אשר בשליטת בעלה. הגן נקנה על ידי הבעל מאמה של התובעת במהלך השנה. בתקופה הרלבנטית הופקו לתובעת תלושי שכר על ידי החברה, כאשר החל מאוקטובר 2006 (ארבעה חודשים לפני הלידה), הועלה שכרה באופן משמעותי מ-4,500 שקלים ועד ל-19,000 שקלים.
לאחר יציאת התובעת לחופשת לידה, הגישה היא תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה. בתביעה ציינה התובעת כי אין בין המעסיק לבינה קרבה משפחתית (למרות שמדובר בחברה בבעלות בעלה). פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי הודיע לתובעת בסוף אותו החודש כי הוא אישר את תשלום דמי הלידה על בסיס השכר הנמוך בתחילת השנה.
התובעת הגישה בעקבות כך תביעה לבית הדין לעבודה בגין "תשלום דמי לידה בחוסר". לטענתה, ההעלאה בשכר נבעה מכך שעובדת נוספת עזבה את גן הילדים והיא נאלצה ליטול את כל העבודה כל כתפיה. לדבריה, החל מחודש זה היא גם החלה לשמש גם כמנהלת חשבונות הגן וגם ניהלה את המקום במקום אמה אשר עזבה חודש לפני כן. לטענתה, נסיבות עליית שכרה במקרה זה היו מוצדקות.
מדוע הועלתה המשכורת?
אחת מסמכויותיו של פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי הינה לאשר תביעות אשר הוגשו אליו. עם זאת, עליו לבחון, בין השאר, האם בתביעתו של המבוטח מדווחת הכנסה אמיתית או שמא מדובר בהכנסה פיקטיבית. יצוין כי פעמים רבות משלם המוסד לביטוח לאומי למבוטחיו תגמולים כפונקציה למשכורתם. כאשר עסקינן בקרובי משפחה, מוטל על פקיד התביעות לבחון בדקדוק את התביעה המוגשת לפניו.
במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי העובדה שהתובעת הסתירה בתביעתה את הקשר המשפחתי בין המעסיק לבינה, עמדה לה לרועץ. הדבר פגע באמינותה של התובעת וכרסם בטענותיה ובתביעתה.
קראו עוד בתחום:
הלכה פסוקה היא כי במקרים בהם שכרה של עובדת באופן דרסטי בשלושת החודשים שלפני הלידה, וזאת מבלי שמהות עבודתה או היקף עבודתה משתנה, ייתכן ומדובר בשכר פיקטיבי. במקרים אלו, על מנת להגשים את תכלית דמי הלידה, רשאי פקיד התביעות להבטיח את המשכיות ההכנסה הרגילה על ידי קביעת שכרה האמיתית של העובדת.
"במקרה שלפנינו, לאחר שקילת העדויות והראיות, לא שוכנענו בקיומה של הצדקה אובייקטיבית להעלאת השכר באופן כה משמעותי דווקא בחודשים הסמוכים ללידה", נכתב בפסק הדין, "לטעמנו, העלאה זו באה אך במטרה להגדיל את דמי הלידה".
ראשית, בית הדין לעבודה ציין את דבריה של אחת העובדות בשיחה עם חוקר המוסד לביטוח לאומי. עובדת זו טענה כי היקף משרתה של התובעת לא השתנה בסמוך ללידה ומאז ומעולם שעותיה וימים קבועים. כמו כן, תלושי השכר אשר הונפקו לתובעת לא העידו על שינוי בהיקף העבודה. זאת ועוד, התובעת אמרה לחוקר המל"ל שהיא מנהלת את הגן מזה למעלה מ-10 שנים. עם זאת, בבית הדין לעבודה טענה האחרונה כי אמה, אשר ניהלה את הגן במשך שנים, עזבה בסמוך ללידה והיא נכנסה בנעליה (אי לכך, לטענתה, שכרה עלה באופן משמעותי). במילים אחרות, סתירות רבות בגרסאותיה של התובעת הביאו לכך שמהימנותה נפגעה ועל כן טענות המוסד לביטוח לאומי התקבלו.