תביעה לקבל כספי קצבת ניידות אשר תשלומה הופסק בעקבות עזיבת ישראל

דרגו את המאמר

גמלת ניידות הופסקה להשתלם בעקבות מעבר לאוסטרליה – האם כספים מהוונים ישולמו חזרה?

אדם נפגע בשנת 1994 בתאונת דרכים. ועדת רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה כי הוא סובל מנכות בשיעור 80% והוא זכאי לגמלת ניידות, בין היתר. במקביל, הגיש הנפגע תביעה נזיקית בבית המשפט המחוזי. הנפגע זכה בתביעתו ובית המשפט פסק עבורו פיצויים בסך כ-2,300,000 שקלים. במסגרת פסק הדין, הביא בית המשפט בחשבון את סכומי גמלת הניידות המהוונים אשר שולמו והיו אמורים להשתלם לנפגע בסך כ-190,000 שקלים. סכום זה נוכה מפיצויי התובע.

      קראו עוד בתחום:

• הסכם ניידות - אישור אחיין כנהג מורשה
• קרוב משפחה וזכאות להיות מורשה נהיגה ברכב נכה
• תביעה בעניין זכאות לקצבה רטרואקטיבית מביטוח לאומי
• עתירה נגד חוק הביטוח הלאומי בנושא של גמלת ניידות

בקיץ 2004 עזב האדם את הארץ והחל בתהליכי התאזרחות באוסטרליה. כאשר נודע הדבר למוסד לביטוח לאומי, הופסק תשלום גמלת הניידות. יצוין כי לאחר פסק הדין שניתן בין התובע לבין חברות הביטוח, וניכוי גמלת הניידות מסכום הפיצויים, הגיש הביטוח הלאומי תביעה שיבוב כנגד חברות הביטוח בגין הכספים אשר שולמו והיו אמורים להיות משולמים לתובע במסגרת גמלת ניידות.

לאחר שהופסק תשלום גמלת הניידות, הגיש התובע תביעה כנגד המל"ל וביקש לקבל את ההפרש בין הסכומים אשר שולמו לביטוח הלאומי במסגרת תביעת השיבוב, לבין הגמלאות אשר שולמו לו בפועל. בית המשפט דחה את תביעתו.

לא ניתן לחזות הפסקת תשלום גמלה - לא ישונה פסק הדין החלוט

בית המשפט קבע כי סכום הניכוי בגין גמלת הניידות במקרה זה נקבע על פי תחזית מהוונת של תזרים התשלומים שהיו צפויים להשתלם לתובע - בעת מתן פסק-הדין בתביעת הפיצויים שהגיש, ומכוח הגמלה לה היה זכאי אותה עת. בפסק הדין נכתב כי בדומה לכל תביעה נזיקית הצופה את פני העתיד, גם במקרה דנן לא ניתן היה לצפות את השינויים בגמלה בעתיד.

"המקרים בהם נוצר פער בין התחזית לבין המציאות – פער שמתגלה רק בסופו של יום – הם דבר של יום ביומו", נכתב בפסק הדין. הלכה פסוקה היא כי בתביעות פיצויים בית המשפט אינו רשאי אלא להניח כי המוסד לביטוח לאומי יפסיק לשלם את הגמלה שהוא משלם ביום מתן פסק הדין, על סמך ההחלטה שנתקבלה אצלו. אכן, ציינו השופטים, ישנם מקרים בהם תישלל הגמלה בעתיד, אך סיכוי שכזה קיים ביחס למרבית הגמלאות המשתלמות על ידי המוסד לביטוח לאומי.

דהיינו, כל אימת שהמוסד לביטוח לאומי לא החליט לשלול קצבה לפני מתן פסק הדין, בית המשפט לא ייקח בחשבון אפשרות שהקצבה תחדל מלהשתלם. דהיינו, מרגע שפסק הדין בתביעת הפיצויים הפך לחלוט, לא רשאי בעל דין לבקש מבית המשפט לשנות החלטתו בהתאם למציאות שהשתנתה.