דמי תאונה מביטוח לאומי, אימתי?
דרגו את המאמר |
|

חוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטחים אשר נפגעו בתאונה וכתוצאה מכך איבדו את הכושר לתפקד יכולים לקבל תשלום גם אם לא מדובר בתאונת עבודה. חוק זה חל על תושבי ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה, לרבות עקרות בית שלא היו מבוטחות בביטוח הלאומי. עסקינן בקצבה הנקראת "דמי תאונה" ואשר משולמות בעבור עד 90 ימים של אובדן כושר תפקוד. תאונה מבחינת החוק לעניין זה מוגדרת כ"אירוע פתאומי אשר במסגרתו נגרמה למבוטח חבלה פיסית בשל גורם חיצוני, ובלבד שלא מדובר בתאונת דרכים או תאונת עבודה".
תנאי הזכאות
כפי שצוין לעיל, מבוטחי בביטוח לאומי הזכאים לדמי תאונה הינם תושבי ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה. עם זאת, יש לציין כי הזכאות הינה מנת חלקו את המבוטח גם כאשר התאונה אירעה בחו"ל. במקרים אלה, המבוטח יהיה זכאי לתגמול בגין התקופה בה הוא היה בישראל ולא היה יכול לתפקד. זכאות לדמי תאונה עומדת לעובדים שכירים או עצמאיים, אשר אינם יכולים לעבוד בעבודתם או בעבודה מתאימה אחרת. כמו כן, גם מבוטח אשר איננו שכיר או עצמאי, אך הוא מרותק לביתו או מאושפז בבית החולים, רשאי וזכאי לתבוע דמי תאונה מהביטוח הלאומי. החוק חל כאמור גם על עקרת בית ואף כאשר האחרונה אינה מבוטחת בביטוח לאומי. חשוב לציין כי החוק קובע שהמבוטח חייב לפנות לטיפול רפואי בתוך 72 שעות ממועד קרות התאונה. נפגעים אשר לא יפנו לקבלת טיפול רפואי עלולים במקרים מסוימים לאבד את זכותם לדמי תאונה.
כיצד מגישים את התביעה?
מבוטח אשר מעוניין לקבל דמי תאונה צריך להגיש לביטוח הלאומי תביעה על גבי "טופס תביעה לתשלום דמי תאונה". טופס זה צריך להיות מוגש בתוך 90 ימים מיום התאונה לסניף הביטוח הלאומי אשר קרוב למקום מגוריו של המבוטח. איחור בהגשת הטופס במועד עלול להביא לדחיית התביעה. כמו כן, יש לצרף לתביעה "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בתאונה". מדובר אפוא בדף האחרון בטופס התביעה אשר ממולא על ידי הרופא המטפל וחתום על ידו.