דמי קבורה בעבור שריפת גופה, האמנם?

דרגו את המאמר

דמי קבורה מהביטוח הלאומי בעבור שירותי שריפת גופה?

אביה של התובעת, יליד 1939 שהיה תושב ואזרח ישראלי, הלך לעולמו במאי 2005. בהתאם בקשתו, שרפו בני המשפחה את גופתו והאפר נשלח על ידם לקבורה בלטביה בחלקה המשפחתית. בתו של המנוח הגישה בקשה להחזר דמי קבורה מהביטוח הלאומי, בעקבות ההוצאות של שריפת הגופה. התובעת טענה כי שריפת הגופה דינה כקבורה, ועל כן זכאית היא להחזר דמי הקבורה מהביטוח הלאומי.

      קראו עוד בתחום:

• הבטחת הכנסה, מהי?
• ליווי של עורך דין בועדה רפואית בביטוח לאומי, האם מותר?
• דמי תאונה מביטוח לאומי, אימתי?

סעיף 266 לחוק קובע ש"אם הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחו"ל – ישלם המוסד לחברת קדישא ולכל המורשה לעסוק בקבורה על פי דין – דמי קבורה". תקנות הביטוח הלאומי לעניין "דמי קבורה" קובעות במפורש שמדובר בקבורה בחלקת קבר בבית עלמין, ונקבעו אפילו תעריפים מיוחדים לחציבת קבר ולקבורת לילה.

התובעת לא הייתה מורשת ל"התעסק עם הגופה"

מטרתם של דמי הקבורה על פי חוק הביטוח הלאומי הייתה למנוע הפקעת מחירים בקניית חלקת קבר, תוך שחרור משפחת הנפטר מהוצאות הקבורה והטרדה הקשורה בכך כשהמת ניצב בפניהם. כמו כן, החוק נועד על מנת להסדיר את נושא הקבורה בידי גופים מורשים בלבד.

בית המשפט קבע כי היות ובתו של המנוח "התעסקה עם הגופה" מבלי שהיא "מורשה לעסוק כדין בקבורת נפטרים" על פי החוק, לא קמה לא עילת תביעה כלפי המוסד לביטוח לאומי.

כמו כן, על פי החוק, במידה ואדם נקבר בחו"ל, מכסה הביטוח הלאומי, בכפוף לאישור, את דמי הקבורה כפי שהם עולים במדינה בה נקבר המנוח. דהיינו, בית המשפט קבע כי התובעת רשאית להגיש תביעתה להחזר דמי קבורה בגין העלות של הקבורה בלטביה, ולא בעבור שריפת הגופה בארץ.