האם עובד בעסק משפחתי יהיה זכאי לדמי אבטלה?

דרגו את המאמר

דמי אבטלה לאדם אשר עבד אצל אביו?

בית הדין לעבודה נדרש לדון בתביעה אשר הוגשה על ידי מבוטח, שטען כי בינו לבין אביו התקיימו יחסי עובד מעביד. לטענתו של המבוטח, היה על הביטוח הלאומי להכיר בו כעובד, ועל כן הוא זכאי לדמי אבטלה מהמוסד. הביטוח הלאומי טען לעומתו כי התובע לא היה מועסק אצל אביו, ולפיכך לא צבר הוא את מכסת המים המזכה בדמי אבטלה.

סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מכיר בכך שעובד יכול להיות בן משפחה או קרובו של המעסיק. עם זאת, על הטוען ליחסים אלו מוטל להוכיח שהיה הוא עובד במפעל באופן סדיר, ובעבודה אשר אילולא עשה אותה, היה מועסק מישהו תחתיו.

      קראו גם בתחום:

• דחיית דמי אבטלה בעקבות סירוב להתקבל לעבודה

• דחיית תביעה של עצמאי להכרה ב"תאונת עבודה"

• קרוב משפחה וזכאות להיות מורשה נהיגה ברכב נכה

מן הפסיקה ידוע בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית - ולו קירבה בין הורים וילדים - אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד - מעביד. המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, היא הקובעת לעניין זה.

כיצד מוכיחים יחסי עבודה בתוך המשפחה?

עם זאת, כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה במשפט הביטחון הסוציאלי היא כי בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו.

השופט בוחן במקרים אלו האם לפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא עסקינן בקשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. בבואו לבחון סוגיה זו, יודע בית הדין לעבודה לפרטים אמפיריים כגון מסגרת שעות העבודה, תשלום שכר ריאלי ועוד.

מן הכלל אל הפרט

במקרה דנן, תביעתו של התובע נדחתה מחמת כל אחד משלושת המכשולים שמציב החוק.

ראשית, התובע טען בפני חוקר הביטוח הלאומי כי הוא עובד בעסק למכירת מנורות, זאת כאשר לאביו יש בכלל סוכנות ביטוח. אי לכך, ברור שה"עובד" לא השתלב בעסקו של האחרון בתור מתקין מנורות בחברת ביטוח.

שנית, התובע העיד כי היו חודשים בהם הוא "נאלץ" לעבוד בשלוש עבודות במקביל (שתיים מסודרות ואחת אצל אביו). אי לכך, היה הוא קובע את שעות העבודה שלו בתחילה אצל העסקים הזרים, ולאחר מכן מכוון את יומו על פי צרכי העסק המשפחתי.

העולה במקובץ מהאמור לעיל הוא שהתובע – ולא אביו – קבע לעצמו את זמני עבודתו. לאביו של התובע לא היה חלק בקביעת סידורי עבודתו של התובע, ולמעשה לא הוכח שהוא ידע בכלל מתי התובע עובד כסוכן מכירות ומתי בעבודותיו הנוספות.

בכל מקרה, התובע הקדיש זמנו לעסק לכל היותר, לפי צרכי הלקוחות ובהתאם להזמנות שבוצעו ולא באורח סדיר כנדרש על פי החוק.

שלישית, התובע ואביו הודו בחקירותיהם כי לאחר פיטוריו של התובע, לא הועסק אף אחד אחר תחתיו באותו התפקיד.