אי ידיעת נהלים לגבי התנהלות הביטוח הלאומי תבטל זכאות לדמי אבטלה

דרגו את המאמר

חשיבות עמידה בנהלי הביטוח הלאומי לקבלת דמי אבטלה

מדי יום מגיעים מובטלים רבים להידפק על דלתות המוסד לביטוח לאומי על מנת לזכות בדמי אבטלה. שימו לב, קיימים חוקים ונהלים ברורים לגבי אופן צבירת הזכאות לדמי אבטלה. אי לכך, במקרים בהם המובטל אינו ממלא אחר ההוראות הדרושות, גם במקום בו פקידי הביטוח הלאומי "הטעו" אותו, אין הוא זכאי לפיצויי מהמל"ל. יש לציין כי מערכת היחסים בין המוסד לביטוח לאומי לבין מבוטחיו הינה מערכת יחסים סטטוטורית (אוטונומיה במסגרת חוקים מוגדרים).

אי לכך, אי ידיעת החוק אינה מקימה זכאות והנטל לעמוד בנהלים מוטל על המבוטח. תביעה שזהו עניינה הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה.

      קראו עוד:

• מהו דינו של ספק בתביעה נגד הביטוח הלאומי?
• דחיית דמי אבטלה בעקבות סירוב להתקבל לעבודה
• דחיית תביעה של עצמאי להכרה ב"תאונת עבודה"

התובע, עצמאי לשעבר, טען כי לא ידע את הנהלים בביטוח הלאומי ועל כן יש לזכותו בדמי אבטלה חרף אי עמידתו בהוראות. הביטוח הלאומי טען לעומתו כי התובע היה אמור לדעת את הנהלים, מה גם שפרטים לגביהם הופיעו שחור על גבי לבן על במכתבים שנשלחו אליו.

האם התובע צבר את תקופת ההכשרה?

התובע היה מנהל ובעל 50% ממניות חברה לשעבר. בסוף חודש דצמבר 2002, הופסקה עבודתו של התובע בחברה, עקב פיטורין, והוא אף מכר את אחזקותיו במניות החברה. כחודש ושנה לאחר מכן, הגיש התובע תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי.

במכתב זה ציין התובע כי התייצב לראשונה בלשכת התעסוקה בחודש מרץ 2003. שלושה חודשים לאחר מכן קיבל התובע מכתב מהביטוח הלאומי ובו נדחתה תביעתו בגין אי התקיימות יחסי עובד-מעביד בינו לבין החברה.

כמו כן, החל מחודש אוגוסט 2003, החל התובע להתייצב בלשכת התעסוקה בתור דורש עבודה. זאת ועוד, בסוף חודש זה הכיר הביטוח הלאומי בקיום יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין החברה בה עבד. עם זאת, תביעתו נדחתה מחמת עניין אחר. הביטוח הלאומי טען כי התובע צבר רק 300 ימי עבודה מתוך 540 הימים שקדמו לתקופת האבטלה. לטענת המל"ל, היה על התובע לצבור 360 ימים לפחות בכדי לזכות בדמי האבטלה.

התובע טען כי לא ידע שהתייצבותו בשירות התעסוקה כדורש עבודה מהווה חובה המקימה את הזכאות. לטענתו, גילה זאת רק במהלך הדיון בבית הדין לעבודה ואיש מפקידי המוסד לביטוח לאומי לא עדכן אותו לגבי זה.

גם אם המל"ל לא נהג כשורה, אין להעניק דמי אבטלה שלא על פי החוק

בית הדין האזורי קבע כי יתכן והמוסד לביטוח לאומי לא נהג כשורה בכך שלא דרש מהתובע, עם הגשת התביעה, את טופס ההתייצבות לשירות התעסוקה, או שלא הפנה אותו מיד להתייצבות בשירות התעסוקה. יחד עם זאת, בית הדין האזורי ציין כי התובע תרם בעצמו להשתלשלות הטעויות במקרה זה.

לדוגמא, התובע ציין בטופס התביעה שמועד התייצבותו היה מרץ 2003, ועל כך שהתייצב לראשונה בשירות התעסוקה רק באוגוסט 2003. זאת למרות שבמכתב הדחייה הראשון שניתן לו צוין במפורש כי אין באמור לגרוע מחובת ההתייצבות בשירות התעסוקה. "אי ידיעת החוק אינה נימוק לקבלת זכויות המוקנות על פי חוק בלא שנצברו כדין", נכתב בפסק הדין.