אישה חרדית לא תקבל דמי אבטלה בגין סירוב לעבוד במקום ללא הפרדה מגדרית
| דרגו את המאמר |
|
אישה חרדית סירבה לעבוד ללא הפרדה ולא תזכה לדמי אבטלה
בית הדין לעבודה קבע כי אישה חרדית לא תהיה זכאית לקבל דמי אבטלה וזאת בשל סירובה של האחרונה להיענות להצעת עבודה בה היא הייתה "נאלצת לעבוד ללא הפרדה בין גברים לנשים". בית הדין קבע כי הוא מקבל את ההחלטה, התקדימית – יש לומר, לשלול את דמי האבטלה מהאישה בגין סירובה המתמיד להצעות העבודה.
השופטת, אריאלה גילצר-כץ, כתבה בפסק הדין כי היא סבורה שסירובה של המערערת לעבוד במקומות בהם אין הפרדה בין גברים לנשים, הצדיקה במקרה דנן את שלילת זכותה של האחרונה לדמי אבטלה.
- יחסי עובד מעביד בין עסק לבעליו - האם דמי אבטלה?
- עבודה אצל בן זוג - האם זכאות לדמי אבטלה?
- תליית פרסומות לעסק משפחתי, האם דמי אבטלה?
מדובר במקרה בו לשכת התעסוקה שללה את דמי האבטלה של אישה חרדית וזאת בשל סירובה להיענות להצעות עבודה אליהן הופנתה. למעשה, הזכאות לדמי אבטלה קיימת לאדם כאשר הוא חותם בלשכת התעסוקה ואיננו מסרב להגיע לראיונות עבודה ו/או להיענות להצעות עבודה אשר אליהם הוא מופנה.
השופטת קבעה כי היא מקבלת את טענותיה של לשכת התעסוקה לכך שאם הערעור היה מתקבל, והאישה הייתה מקבלת את דמי האבטלה, ייתכן והדבר היה תומך בסטנדרטיזציה של נשים אשר מעדיפות לקבל דמי אבטלה מאשר לעבוד במקומות "הנוגדים את אמונותיהן". כמו כן, השופטת ציינה כי קבלת ערעורה של האישה במקרה זה היה עלול ליצור אפליה כלפי כלל הציבור, ולהטיל מעמסה של ממש על הקופה הציבורית.
ביקורת חרפה כנגד אפליית נשים
האישה החרדית טענה כי בית המשפט, בבואו להכריח אותה לעבוד במקום בו לא קיימת הפרדה מגדרית, פוגע למעשה בחופש הדת והמצפון שלה. "גם אם העובדת במקרה דנן טוענת כי היא חשה פגיעה בכבודה ובחופש הדת שלה, קבלת ערעורה בנסיבות המקרה עלולה לגרום לפגיעה בזכויותיהן וכבודן של נשים רבות", נכתב בפסק הדין. השופטת הצטרפה למעשה לביקורת הציבורית האחרונה הנשמעת באמצעי התקשורת ובחוגים פמיניסטיים כנגד "הדרת נשים".
"בעת האחרונה נדחות נשים אל מחוץ למרחב הציבורי, בין אם תמונותיהן מוסרות מפרסומים שונים, בין אם הן נאלצות ללכת במקומות מוגדרים, ובין אם הן נדחקות לשבת בספסליה האחוריים של התחבורה הציבורית", הוסיפה השופטת. השופטת הוסיפה כי במקרה דנן העובדת כלל לא התייצבה למקומות העבודה ולא בחנה האם היא יכולה בכל זאת לעבוד בהן תוך שילוב אמונתה.
האישה החרדית טענה כי החלטה של השופטת מפלה אותה לעומת הציבור החילוני אשר מקבל דמי אבטלה ללא קשר לאמונתו. עם זאת, טענה זו נדחתה אף היא. כל שנעשה במקרה זה, לקביעתה של השופטת, היה במקרה הגרוע "חוסר התחשבות של שירות התעסוקה בשיקולים המיוחדים אשר נגעו למצפונה ואמונתה של המערערת".
