רצח לאומני או רצח פלילי - תביעה להכרה בתור נפגע פעולות איבה

דרגו את המאמר

דחיית הכרה באלמנה כנפגעת פעולות איבה – הרצח היה פלילי

יהודים רבים נרצחים בישראל מדי שנה בפעולות טרור ואיבה. עם זאת, לא כל רצח של יהודי על ידי ערבי הינו רצח על רקע לאומני, ולא כל יהודי אשר נרצח בידי ערבי יוכר בתור נפגע פעולות איבה ויהיה זכאי לתגמולים מהמדינה. כיצד ניתן להוכיח כי אירוע מסוים היה על רקע לאומני, וזאת כאשר הרוצחים מורשעים על בסיס טענות פליליות ובגין "חוב כספי" של המנוח.

אלמנתו של דוד בוחבוט ז"ל, אשר נרצח על ידי שני פועלים ערבים, נאלצה להתמודד עם סוגיה משפטית זו. לדאבונה של האלמנה, היא לא תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגעת פעולת איבה. כך החליט הבוקר בית המשפט העליון. מדובר בהחלטה אשר דוחה את ערעורה של בוחבוט בנוגע לפסק הדין אשר ניתן בעניינה בבית המשפט המחוזי.

גופתו של המנוח נמצאה בספטמבר 2002, בכפר עזריה ליד ירושלים, כאשר היא שרופה. שני ערבים, פועלים אשר עבדו עם המנוח, הורשעו ברצח והם מרצים עונשם בבתי הכלא בישראל. שירות הביטחון הכללי קבע כי הרצח נבע מסכסוך כספי בין הרוצחים לבין המנוח. לעומת זאת, האלמנה הייתה איתנה בדעתה כי מדובר ברצח על רקע יהדותו של בעלה, הא ותו לא.

      קראו עוד בתחום:

• פיצויים מהמדינה בעקבות התקף לב בזמן מלחמה, האמנם?
• המדינה לא תואשם ברשלנות עקב הריגת הנער הפלשתינאי
• פסק דין בנושא מענק נישואין ליתומי פיגוע איבה

למעשה, הוכח כי בין המנוח לבין הרוצחים הייתה מחולקת אשר נגעה לעבודות קבלניות. כמו כן, המנוח איים בשלב מסוים על רוצחיו בפניה לערכאות המשפטיות. איום זה בפניה לערכאות, קבע בית המשפט המחוזי, היווה את המניע לרצח. האלמנה טענה כי המשטרה לא גבתה עדויות מבני משפחתם של הרוצחים, והללו ניסו לטעון כי הרצח היה פלילי על מנת להגן על רכושם ורכוש משפחותיהם.
 

בספר של תנועת החמאס מצוין האירוע כפיגוע

האלמנה צירפה לכתב תביעתה חוות דעת מטעם עד אשר היה ראש ענף פח"ע ואוטונומיה בפיקוד מרכז בין השנים 1998-2002, ויועץ לעניינים פלשתיניים במנהל האזרחי בשנים 1996-1998. המומחה התייחס בחוות דעתו לספר אשר יוצא לאור ומתעדכן מדי שנה על ידי המרכז הערבי למחקרים, ספר המשתייך באופן רשמי לתנועת החמאס.

בספר זה מתואר האירוע כפיגוע טרור אשר מהווה חלק מ"ההתנגדות העממית הפלשתינאית". כמו כן, בני משפחתו של אחד הנרצחים מקבלים תמיכה כספית בשל הריגת מתנחל אשר נמצא באחד מפרברי ירושלים.

עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן להסתמך על חוות הדעת המקצועית של האלמנה. ראשית, לא ניתן לקבוע כי מהם קריטריוני התמיכה של העמותות הללו ואין אפשרות להסיק מהם כי מדובר באירוע טרור. כמו כן, העדויות והפירוט בדבר שמותיהם של המעורבים ברצח, בספרים רשמיים של תנועת החמאס, היו מלאים בסתירות.

החשודים ברצח ניסו להתכחש לכוונתם לרצוח את בוחבוט וטענו כי כל ששאפו היה להפחידו בלבד. לסיכום, נקבע כי לא הובאו ראיות משכנעות - אפילו במידה הקטנה ביותר - להניח תשתית אשר תעמיד את החזקה שבסעיף 2 לחוק התגמולים של נפגעי פעולות איבה.