מעמדו של אישור רפואי בנוגע לגמלת שמירת הריון

דרגו את המאמר

חוק הביטוח הלאומי מגדיר את המונח שמירת הריון באופן הבא – היעדרות מהעבודה בתקופת הריון בשל אחד מאלה: מצב רפואי המסכן את האישה והעובר (ומאושר על ידי רופא) או עבודה המסכנת את האישה או העובר (באופן בו לא נמצא לאישה תפקיד חלופי המאיין סכנה זו).

במסגרת ההלכה הפסוקה נדנו מספר מקרים של מבוטחות דוגמת זו של התובעת. מדובר בפגימה רפואית בסיסית שאיננה נובעת מההריון אלא מתנאי העבודה.

בפסק דין אשר ניתן בפברואר 2002, אשר ייקרא להלן עניין גבאי, דחה בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של הביטוח הלאומי על תביעה לגמלת שמירת הריון, וזאת מבלי למנות מומחה רפואי. בית הדין הארצי הסתמך במקרה זה על האישורים אשר הומצאו בפניו.

• אישור רפואי מטעם רופא פרטי - האם עילה לקבלת גמלת שמירת הריון

במהלך הדיון, מינה בית הדין הארצי לעבודה מומחה מטעמו אשר אישר כי מצבה של האישה לא כלל אמנם את ההגדרה הכוללנית של שמירת הריון, אך כאביה היו יכולים להיות מוחמרים במהלך ההריון, עקב העבודה. במקרה זה, בית הדין הארצי לעבודה ציין שספק אם היה כלל צורך במינוי מומחה רפואי, ואולי היה ניתן להסתפק באישור הרפואי הראשוני, שצורף לתביעה.

מחלוקת לגבי האישור הרפואי - מינוי מומחה מטעם בית המשפט

הלכה זו לא נותרה על כנה זמן רב. בינואר 2004 ניתן פסק דין נוסף הנוגע להסתמכות על אישור רפואי בעניין שמירת הריון. במקרה זה, אשר ייקרא עניין הק, נקבע כי גם כאשר המבוטחת אינה יוצאת לעבודה בהסתמך על האישור הרפואי אשר ניתן לה, עליה לדעת כי פקיד התביעות במל"ל יכול שלא לאשר תקופה זו כתקופה אשר מצדיקה גמלת שמירת הריון. בפסק דין זה צוין כי במקרים שבהם יש מחלוקת בענין זה - נכון לשקול מינוי של מומחה רפואי מטעם בית הדין.

מספר חודשים לאחר מכן, ביום 22/6/04, נתן בית הדין הארצי לעבודה פסק דין בערעור של הנתבע על פסק דין שבו התקבלה תביעה לגמלת שמירת הריון, בהסתמך על ההלכה שנקבעה בענין גבאי. בענין זה נדונה תביעתה של מבוטחת אשר ניתנו לה אישורים רפואיים על הצדקת "שמירת הריון" בשל מצב אורתופדי שלא נבע מההריון, כשנקבע שההריון הביא להחמרה בכאבים.

במהלך הדיונים בערעור זה, ניתן פסק הדין בעניין הק ועל כן בית הדין הארצי לעבודה החזיר את הדיונים לבית הדין האזורי בכדי שימנה מומחה רפואי מטעמו. המומחה הרפואי במקרה זה קבע כי היה סיכון במצב של המבוטחת, בשל ההחמרה בכאביה. אי לכך, הביטוח הלאומי קיבל את תביעתה לגמילת שמירת הריון.

      ניתן לסכם את ההלכה הפסוקה בעניין זה באופן הבא:

• האישור הרפואי שניתן על ידי הרופא של המבוטחת בתביעה לגמלת שמירת הריון, הוא בעל מעמד כבד משקל, ויוצר חזקה שלפיה אכן מדובר במצב רפואי שמצדיק "שמירת הריון".
• החזקה האמורה, ניתנת לסתירה. במקרה של מחלוקת רפואית בענין זה, נכון למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין.
• גם אם מתברר שהבסיס המקורי לסיכון הרפואי של המבוטחת מצוי בפגימה שאינה נובעת מההריון, אך ההריון מביא ליצירת הסיכון או מחמיר אותו - מדובר במצב שנכון לראותו כ"מצב רפואי הנובע מההריון המסכן את האשה".