אחריות כלפי קטין מסיג גבול

דרגו את המאמר

אחריות כלפי קטין מסיג גבול

‏(הרצ') 46135/04 תא (הרצ') 46135-04‏

סעיף 37 לפקודת הנזיקין קובע כי האחריות של בעל מקרקעין לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודה (העוסקים בעוולת הרשלנות) לא תחול כלפי מי שנכנס כמסיג גבול למקרקעין אלא אם עלה בידיו של האחרון להוכיח שהסגת הגבול הייתה בתום לב, ומבלי כוונה לעשות עוולה או לעבור עבירה.

       קראו עוד בתחום:

• פיצויים בגין נזקי רכוש - שריפה פרצה בשטח אליו פלש מסיג גבול
• פיצויים לקטין אשר לומד בפנימיה לילדים הסובלים מבעיות התנהגות
• ילד נפל מגג מקלט ואחריות עירייה לפיצויים
• האם פיצויים לתלמיד שנפצע בחצר בית הספר במהלך חופשת הקיץ?

סעיף 5 לפקודה עוסק בהסתכנות מרצון. לפי סעיף זה, בתביעה נזיקית אשר מוגשת בגין עוולה מכוח פקודת הנזיקין, הנתבע יוכל לזכות בהגנה כאשר יעלה בידיו להוכיח שהתובע ידע והעריך את מצב הדברים אשר גרמו לנזק וכי הוא חשף את עצמו מרצון למצב שגרם לנזק. עם זאת, הגנת הסתכנות מרצון לא תחול לפי הפקודה על תביעות שהוגשו על עוולה שנבעה מאי מילוי חובה אשר הייתה מוטלת על בעל המקרקעין מכוח חיקוק. כמו כן, החוק מוסיף וקובע כי כאשר מדובר בקטין מתחת לגיל 12, בית המשפט לא ייראה אותו כמי שהיה מסוגל להעריך או לדעת את מצב הדברים שגרמו לנזק או כמי שחשף עצמו מרצונו למצב המדובר.

במילים אחרות, נתבע אשר מוגשת כנגדו תביעת נזיקית בגין נזקי גוף שנגרמו למסיג גבול, יהיה אחראי לפגיעה כאשר יעלה בידיו של התובע להוכיח שני תנאים:

1. הוא הסיג גבול בתום לב וללא כוונה לבצע עוולה או לעבור עבירה.
2. הוא לא היה יכול לדעת ו/או להעריך את מצב הדברים אשר גרמו בסופו של היום לנזקו.

קטינים מסיגי גבול

כאשר מדובר בקטינים, מתחת לגיל 12, המחוקק קבע באופן מפורש בפקודת הנזיקין כי הללו אינם עומדים בתנאי השני מתוקף גילם. דהיינו, היות ומדובר בילדים רכים בשנים, לא ניתן לייחס להם מודעות או הערכה בנוגע לסכנה אשר ארבה להם עם הסגת הגבול. תביעות של קטינים בני 12-18 אינן מוחרגות באופן אוטומטי מתחולת ההגנה. עם זאת, המגמה בפסיקה היא כי חובת הזהירות המונחת על כתפיו של בעל המקרקעין במקרים כגון דא הינה חובה מוגברת. לאמור, בתי המשפט נוטים לצמצם את החסינות המוענקת לבעלי המקרקעין וזאת כאשר עסקינן במסיגי גבול קטינים.

בע"א 8/79 גולדשמיט נ' ארזי ואח' נ' גולדשמיט ואח', נקבע כי על בעל המקרקעין במקרים כגון דא להוכיח שלושה תנאים:

1. העצם אשר הזיק לקטין לא היה בעל תכונות מפתות אשר ייתכן וקטין לא יוכל לעמוד בפניהן.
2. הילד היה מסוגל, חרף גילו, לתפוס את הסכנה המדוברת.
3. בעל המקרקעין הזהיר קטינים מפני כניסה למקום והוא לא ידע כי קטינים נכנסים למתחם חרף אזהרותיו.

קטין בן 12.5 לא היה אחראי להסגת הגבול - יקבל פיצויים

במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט השלום בהרצליה, נדחו טענותיהם של בעלי מקרקעין אשר הוגשה כנגדם תביעה על ידי קטין בן 12.5 והוריו בגין נזקים שנגרמו לילד בנכס בבעלותם. מדובר בקולנוע נטוש אשר הקטין המדובר טיפס עליו ונפל מקומתו העליונה (מגובה של כעשרה מ'). בית המשפט קבע כי לא התקיימו במקרה דנן ההגנות אשר קבועות בחוק לבעלי המקרקעין, וזאת משום שהקטין הסיג את הגבול בתום לב ולא ידע להעריך את הסכנה אשר הייתה טמונה בפעולותיו.

במסגרת ההליכים בבית המשפט, הקטין וחבריו העידו כי הם נהגו להיכנס לבית הקולנוע הנטוש, במיוחד בחודשי החורף, והקימו במקום "מחנה" מתוך ידיעה שמדובר בבניין אשר איש איננו נכנס אליו. ראשית, בית המשפט הדגיש כי הקטינים לא נכנסו למקום כדי לבצע עבירה או עוולה. כמו כן, השטח לא היה מגודר והבעלים לא שילטו את המקום ו/או הזהירו מפני הסכנות הטמונות בו.

בית המשפט התייחס גם לגילו הצעיר של הקטין בעת האירוע – 12.5 שנים בלבד. יתרה מכך, בית המשפט הדגיש גם את נסיבותיו האישיות של הקטין הספציפי אשר עניינו הונח לפתחו. לעניין זה, השופט הפנה בפסק הדין לחוות דעת מקצועית אשר הוגשה לעיונו על ידי מומחית שמונתה מטעמו בהסכמת הצדדים. "מחוות הדעת ניתן להתרשם בנקל מכך שהקטין לא היה יכול להבין את הסיכון שבכניסה לבית הקולנוע הנטוש והסכנה אשר הייתה מקופלת בשהייה במקום", נכתב בפסק הדין, "יתרה מכך, המקום ענה בהחלט על הגדרת מקום בעל תכונות מפתות שילד לא יוכל לעמוד בפניהן".

"קטין סביר, בגילו של התובע, מוגבל בכושר שיפוטו ובניסיון החיים שלו. אין המדובר במשחק בחומרים מסוכנים, ציוד לחימה או בהתעסקות בכבל חשמלי", סיכמה השופטת את החלטתה, "שעה שהמבנה היה פתוח, לא נמצאו שלטי אזהרה ולא גידור או אמצעי אחר שיעיד או יזהיר מפני הסכנה, איני מוצאת לנכון כי יש להטיל על התובע אשם תורם לנזקיו שכאמור לא יכול היה לצפותם".