דחיית הכרה בבעל מסעדה כנפגע עבודה בגין צרידות
| דרגו את המאמר |
|
בעל מסעדה סבל מצרידות – האם מדובר בתאונת עבודה?
צרידות הינה תופעה רפואית אשר נגרמת כתוצאה מגירוי כרוני של מיתרי הקול. צרידות גורמת לקולו של הצרוד להישמע מחוספס, בעל טונים נמוכים ורועד. בין הגורמים אשר יכולים ליצור צרידות ניתן למנות שימוש מאומץ בקול כתוצאה מלחץ נפשי, צריכת סיגריות מרובה, מחלות, אלרגיות, דלקות גרון ועוד.
ישנם מקצועות מסוימים בהם צרידות יכולה לגרום לפגיעה של ממש בכושר ההשתכרות של העובד. עם זאת, צרידות איננה נחשבת כמחלת מקצוע בחוק הביטוח הלאומי. עובד אשר מעוניין לקבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בגין צרידות צריך להוכיח את הקשר הסיבתי בין הצרידות לעבודה על בסיס תורת המיקרו טראומה.
מדובר בהוכחה מורכבת, הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה. מדובר בערעור של בעל מסעדה על החלטתו של בית הדין האזורי שלא להכיר בצרידות ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה.
דוגמא לפסק דין
המערער הינו בעל פיצרייה ומסעדה מזה 21 שנה. לטענתו, עבודתו במסעדה בשבע השנים האחרונות התאפיינה בהיקף של 16 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע. במהלך העבודה, טען המערער, נדרשתי לעבוד במטבח תוך כדי הרמת קול, לנהל שיחות טלפון רבות, להרים קולי בדיבור עם לקוחות ומלצרים ועוד. כמו כן, המערער הוסיף כי פעמיים בשבוע הוא נהג לשיר עם זמר אשר הגיע למסעדה להופעות.
קראו עוד בתחום זה:
- עישון ודיבור במהלך העבודה גרמו לצרידות - האם תאונת עבודה
- תביעה לדמי פגיעה של זמר חתונות בגין צרידות בקול
- תאונת עבודה של מורה בגין צרידות בקול?
המערער הציג בפני בית המשפט מסמך רפואי בנוגע לכך שפציעתו החוזרת במיתרי הקול הייתה על רקע דיבור רב במסעדה. עם זאת, כשהגיע הרופא לתת עדותו בבית המשפט, הוא הסביר כי מקורו של הדימום במיתרי הקול אשר אובחן אצל המערער הינו בצעקה, שיעול חזק או עיטוש.
למעשה, לרופא כלל לא היה ברור מה משמעות המונח "מיקרוטראומה". יתרה מכך, הרופא העיד מפורשות כי כל מה שהמערער/החולה אמר לו, הינו כי השתעל או צעק ואז הופיעה צרידות פתאומית.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי יש לדחות את הערעור. בפסק הדין נכתב כי המערער לא הוכיח את היקף הצטרפותו לשירת הזמר ואת משך הזמן במהלך עבודתו בו הוא נאלץ לעשות שימוש חריג בקולו.
השופטת עפרה ורבנר קבעה כי הוכחה של פגיעה במיתרי הקול תתקבל בבית הדין לעבודה לאחר הצגת תשתית עובדתית של פעולות חוזרות ונשנות. תשתית זו צריכה אפוא לבסס שימוש חריג בקול והפעלה בלתי סתירה של מיתרי הקול. עדותו הכללית של המערער בדרך אופי עבודתו לא הרימה את הנטל הדרוש.
