נכות מוסבת לפי תקנה 9, מהי?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

תקנה 9(א) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות), תש"ל-1969 קובעת כי נכות מוסבת הינה "פגימה אשר נובעת באופן בלתי אמצעי מהפגימה שהוכרה על ידי משרד הביטחון, וזאת גם אם הפגימה החדשה לא נבעה באופן בלתי אמצעי ממחלה, חבלה או החמרת מחלה שאירעו בזמן השירות". מדובר אפוא במקרים בהם הנכה סובל מנכות נוספת אשר נגרמה לו בעקבות נכות קודמת שהוכרה על ידי משרד הביטחון. לדוגמא, חייל אשר לקה במהלך השירות בפגיעה ברגלו, וכתוצאה מכך נגרמו לו בשלב מאוחר יותר נזקי גב.

תקנה 9(ב) לתקנות הנכים קובעת כי ראש ועדה רפואית רשאי לדרוש אישור רפואי מתאים על מנת לדון בבקשתו של נכה לפי תקנה 9(א). כמו כן, תקנה 9(ג) מוסיפה כי הוועדה הרפואית הינה ברת סמכות לקבוע כי הקשר הסיבתי בין הפגימה החדשה לפגימה המקורית איננו זהה לקשר הסיבתי בין הפגימה המקורית והשירות הצבאי. במילים פשוטות, במידה ונכה צה"ל חלה במחלה, אשר לכאורה אין בינה לבין שירותו הצבאי קשר סיבתי, ייתכן והוא יהיה עדיין זכאי להכיר בה כנכות מוסבת, וזאת בשל הקשר שלה לפגימה המוכרת (שהקשר בינה לבין השירות הוכר זה מכבר).

      קראו על נכות מוסבת:

• אובדן שיניים בעקבות סוכרת - הכרה בנכות מוסבת על ידי משרד הביטחון
• נכות מוסבת בעמוד השדרה בעקבות נכות עיקרית שנבעה מכריתת איבר
• תביעת נכות נפשית עקב נכות פיזית - קצין תגמולים
• ערעור להכרה בנכות מוסבת שנגרמה כתוצאה מהנכות המוכרת

דוגמא למקרה כגון דא יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים. למשל, חייל לקה במחלה בשירות וכתוצאה מכך הוא נאלץ לקחת תרופות שגרמו לו לנזקים אחרים. הנזקים האחרים יכולים להיות "נכות מוסבת" לפי תקנה 9 לתקנות הנכים. נכות מוסבת נפוצה הינה נכות אורטופדית (לדוגמא, פגיעה בעמוד השדרה אשר גורמת בשלב מאוחר יותר לנזקים נוירולוגים לאיברים אחרים). תביעה להכרה בנכות מוסבת איננה מוגבלת בזמן ואיננה מתיישנת, וזאת גם כאשר היא מתרחשת שנים רבות לאחר השחרור ו/או ההכרה בנכות המקורית.

עם זאת, מרגע היוודע הנכות המוסבת, מתחיל מרוץ התיישנות ועל הנכה לפנות לקצין התגמולים על מנת לדרוש הכרה בנכותו "החדשה". כמו כן, יש להבדיל בין תביעות נכים להכרה בהחמרת מצב, הקשורות באופן ישיר לנכות המקורית, לבין נכות מוסבת אשר מהווה למעשה "נכות חדשה". הלכה פסוקה היא כי ההכרה בקשר מוסב על פי תקנה 9, בין מצב חדש לבין הפגיעה המקורית, מתקבלת על בסיס "קביעה רפואית השמורה לרופאים מומחים". עם זאת, ניתן להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית כאשר קיימת סוגיה משפטית שנויה במחלוקת. לדוגמא, כאשר הוועדה לא התייחסה לטענות מסוימות של הנכה, או שלא ניתנה לו הזדמנות לשטוח את טענותיו כראוי.