עובד שנדרש לחתוך בשר קפוא באמצעות מסור חשמלי נפצע באצבעותיו
| דרגו את המאמר |
|
 |
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
עובד במפעל בשר נחתך ממסור חשמלי, ועקב כך נקטעו לו שתי אצבעות. העובד טען כי המעסיקה לא סיפקה לו ציוד מגן, והמסור שבו השתמש לא היה מוגן לבטח. על כן פנה אל בית משפט השלום בנצרת והגיש תביעה לפיצויים נגד הנהלת המפעל.
התובע, יליד שנת 1964, נשוי ואב לשלושה ילדים, הועסק כפועל לחיתוך בשר במפעל לייצור בשר ונקניקים. במסגרת תפקידו נדרש לחתוך בשר קפוא באמצעות מסור סרט חשמלי. בחודש מרץ 2006, התובע עסק בחיתוך בשר קפוא באמצעות המסור ולפתע גוש הבשר שהיה על המגש החליק ולהב המסור המסתובב של הסכין פגע בכף ידו הימנית וגרם לו נזקי גוף.
ממקום התאונה התובע הובהל לבית חולים, שם אובחנה קטיעה חלקית של אצבע אחת, ושבר פתוח באצבע שנייה. התובע עבר סדרת ניתוחים באצבעות, ושהה באי כושר עבודה מלא לתקופה של חודשיים. המוסד לביטוח לאומי שילם לתובע גמלת דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה בסך של 68,000 שקלים. מומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע כי נותרה לו נכות רפואית משוקללת בשיעור 12.6% בעקבות התאונה בעבודה.
המעסיקה לא סיפקה כפפות מגן וכלי להחזקת הבשר הקפוא
התובע טען כי הנהלת המפעל אחראית לקרות תאונת עבודה ולנזקי גוף שנגרמו לו, מאחר שהיא הנהיגה שיטת עבודה פסולה ומסוכנת ולא הדריכה אותו מפני סיכונים במפעל, ולא ציידה אותו באמצעי מגן שיגנו על גופו במהלך עבודתו.
התובע ציין כי במהלך החיתוך הוא השתמש בכפפות מגומי נגד הקור, מכיוון שהבשר היה קפוא ולא היתה כל ידית לשם אחיזתו. לפתע גוש הבשר החליק והמסור שבו השתמש לא היה מוגן ופגע באצבעותיו. על כן תבע פיצויים נגד המעסיקה בגין הפרת חובות חקוקות לקיום הבטיחות במפעל בסך של מיליון וחצי אלף שקלים.
מנגד טענה המעסיקה כי היא לא התרשלה כלפי התובע ולא הפרה חובה חקוקה כלשהי לטובתו. לטענתה התאונה נגרמה בגין רשלנותו הבלעדית של העובד, מכיוון שהוא לא השתמש באמצעי העזר שעמדו לרשות, הוא הפנה את המסור לעבר כף ידו ולא נקט בכל האמצעי הזהירות הנדרשים. לכן יש לייחס לו אשם תורם משמעותי.
קיים קשר סיבתי בין התרשלותה של המעסיקה לנזקי הגוף שנגרמו לעובד
לאחר שמיעת טענות הצדדים, העדיף בית המשפט את גרסתו של התובע, והשתכנע כי התאונה קרתה בזמן שהוא עבד על מסור מסוכן וחשוף, ומלבד כפפות מפלסטיק כדי להגן על כפות ידיו מפני הקור של הבשר, המעסיקה לא סיפקה כפפות מגן אחרות. ואף לא התקינה על המסור התקן בטיחות אוטומטי המונע מהעובד מלבוא במגע עם חלקיו המסוכנים.
בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי המעסיקה התרשלה כלפי התובע וגרמה לתאונה ולנזקי הגוף, מאחר שהיא לא נקטה בזהירות סבירה למען ביטחונו ושלומו, ולא דאגה לקיומה של שיטת עבודה בטוחה ובטיחותית.
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי התובע זכאי לפיצויים בגין נזק לא ממוני, הפסד השתכרות בעבר ובעתיד ועזרת צד ג'. לאחר ניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי, חויבה הנתבעת לפצות את התובע בסך של 213,380 שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל בסך של 55,000 שקלים.
ת"א 40238-07-10
